שנאה היא רגש עתיק שנולד מפחד, בורות, עלבון ותחושת איום. בעבר היה לו תפקיד הישרדותי, אבל היום הרגש הזה תופס מקום של אידיאולוגיה, שהיא צורה מסוכנת בהרבה. אנטישמיות היא דוגמה לכך. השנאה כלפינו כקבוצה אינה רק בעקבות המלחמה, זו שנאה שמתלבשת על מלחמת דת ודעות קדומות שמנסה להסיט את דעת העולם באמצעות אויב מדומיין, היהודים-הישראלים, ולהטיל עלינו את האשמה.
אנו רואים כיום איך אנשים משכילים נסחפים לגל האנטישמיות הגואה, לעיתים תוך חיפוש אשמים למצוקותיהם החברתיות או הכלכליות, או בהתאם לתפיסתם את עצמם כיפי נפש. הרי מבלי להיכנס לעומק הבעיה, הם מפנים אצבע מאשימה כלפי מיעוט יהודי החי בקרבם.
בתקופה האחרונה, כאשר מדינתנו הייתה במצוקה, יהדות העולם סייעה, תמכה ותרמה. עכשיו, כאשר מצב המלחמה נרגע יחסית, ומי יודע עד מתי, הגיע הזמן שאנחנו נתמוך ביהדות העולם נגד האנטישמיות. יהדות העולם חשובה לנו, יש לה תפקיד קריטי במדינות שבהן היא נמצאת מתוך יכולתה להשפיע ככוח פוליטי ואף כלכלי על ראשי מדינות בעולם לתמוך בנו ולחזק אותנו.