ההבדל בין השניים הוא לא רק בתוכן אלא בראש ובראשונה במשקל האלקטורלי. המשתמש שלוחץ על הצג בטלפון הנייד שלו שבו צצה הידיעה על התבטאותו של חילי טרופר, אומר לעצמו "מעניין מה הוא אומר" ומגלגל את הידיעה עד הסוף. המשתמש שנתקל בידיעה על אלון שוסטר שואל את עצמו: "שוסטר מי?" וממשיך בענייניו.
אלון שוסטר הוא עסקן אלמוני שללא בני גנץ אין לו אחיזה כלשהי על המפה הפוליטית. אז הוא דבק ביו"ר המפלגה - ויו"ר המפלגה מרבה לאחרונה להופיע בתקשורת במאמץ נואש לצלוח בסקרי דעת קהל את אחוז החסימה. בני גנץ, שהיה גורף פעם בסקרים 40 מנדטים, חולם היום על 4 ומוזמן להמשיך לחלום.
לפני כחודש תכננתי לכתוב טור ובו פנייה לראשי מפלגות האופוזיציה: אנא תעשו מעשה. תמצאו סידור עבודה לבני גנץ, אחרת ירוץ עם ראש בקיר ויבזבז קולות. אל תחזרו על הטעות שעשיתם כשלא דאגתם לסידור עבודה לראשי תקווה חדשה, והם בלית ברירה ובהיעדר אופק חברו לקואליציה והעניקו לה אריכות ימים. כעת נראה כי אזל הצורך לסדר לגנץ מקום בכיר ברשימה כלשהי מקרב רשימות האופוזיציה לכנסת הבאה.
גנץ הוא לא סמוטריץ' של האופוזיציה. בשונה מיו"ר הציונות החרד"לית שיושב על נכס צאן ברזל של 2.5 מנדטים חרד"ליים, לגנץ אין מגזר ולא תת-מגזר. התמיכה במפלגתו תלך ותצטמק, כי דשדוש בסקרים מבריח מצביעים. הצלחה מסתמנת בסקרים לא תמיד מתורגמת להצלחה בקלפי, ואילו תבוסה מסתמנת מתורגמת לתבוסה בקלפי לבטח. מי יצביע למפלגה שהיא לא בשר ולא חלב? לא חלק מגוש ביבי ולא מחוץ לגוש? כשהמפלגה לא עוברת בקביעות את אחוז החסימה? עדיף כבר לעשות מנגל במקום להשתרך בתור לקלפי.
משקל נוצה
הסחורה שבני גנץ מתאמץ לחזור ולמכור לבוחר, לא זו בלבד שפג תוקפה, הבוחרים כבר ניסו אותה פעמיים. במרץ 2020 הסחורה התבררה כטפלה וחסרת טעם. ב-2023 היא התגלתה כרעל. ב-2020 נתניהו רימה את גנץ מבלי למצמץ כשאריה דרעי חתום כערב. הנזק העיקרי הסתכם בכך שהמפלגות החרדיות המשיכו באין מפריע לבזוז את קופת המדינה.
לא, הוא לא התכוון. ובוודאי שלא נטל חלק מהעוגה שמוגשת בחגיגה הממשלתית והקואליציונית. הוא פשוט אִפשר לזה לקרות. אלמלא הפנה גב לחבריו באופוזיציה באוקטובר 2023, ממשלת שבעה באוקטובר לא הייתה מחזיקה מעמד על אף הרוב הפרלמנטרי.
לבני גנץ היה משקל של נוצה. לראיה, תקציב 2025-2024, שהתקבל תוך התעלמות טוטאלית מסיעתו של גנץ, ותסלחו לי שאני לא זוכרת את השם המדויק שנשאה בחורף 2024. בשורה התחתונה אין לכך משמעות.
שותף סוג ג'
הסיבה השנייה - כי ללא פירוק גוש ליכוד-חרדים-חרד"ל שהוביל לאסון, הצטרפות לקואליציה הייתה מתבררת בכל מקרה כחסרת טעם. כל עוד הגוש שמר על כוחו, נתניהו לא היה מתחשב באף שותף קואליציוני שמחוצה לו. כל שותף היה בטל ב-64. אולי היה על לפיד להציע לנתניהו חלופה אחרת: להוציא מהקואליציה את הסיעות החרדיות. אך נתניהו בכל מקרה לא היה נותן את הסכמתו. הוא שומר על הגוש מכל משמר.
גם בהנחה שגנץ יחולל נס, יצליח לגרד מצביעים מן הגורן ומן היקב ולצלוח את אחוז החסימה, הוא לא הולך "לאזן את הקיצוניים" בממשלת נתניהו אם תקום אחרי הבחירות. גם אם נניח שגנץ יקבל 4 מנדטים, הוא יצליח להעניק לנתניהו רוב רק במקרה שמפלגות הגוש יקבלו לכל הפחות 57, מה שנכון לעכשיו לא מסתמן כתסריט ריאלי.
לא שהיו לבני גנץ כוונות רעות. הוא לא מושחת, הוא לא רודף כיסאות בכל מחיר, הוא פשוט חזר והוכיח את עצמו פעם אחר פעם כלא נבון, לא מסוגל לקרוא מפה פוליטית ולא צופה פני עתיד.