נפילת משטר אסד והקמת הממשל המעברי בראשות אחמד א-שרע לא סיימו את ״השאלה הסורית״. הן רק שינו את פניה. הדיקטטורה הריכוזית הוחלפה במציאות עדתית-דתית נפיצה, שבה מיעוטים הפכו שוב לקו החזית של היציבות האזורית. בראשית 2026, כשדמשק מבקשת לגיטימציה בינלאומית תחת חסות טורקית, ישראל ניצבת בפני הכרעה אסטרטגית: האם להמר על ריבון חדש שברירי ובעל רקע רדיקלי, או לחזק את בעלי הברית הטבעיים שלה: הדרוזים בדרום והכורדים בצפון מזרח סוריה.
נסיגתם האחרונה של הכורדים מחאלב סימנה קו שבר ברור: ללא גיבוי חיצוני, המבצר החילוני דמוקרטי האחרון בסוריה עלול לקרוס. האירועים האלימים האחרונים בצפון המדינה נגד האוכלוסייה הכורדית ממחישים עד כמה שברירית המציאות הסורית, וכמה מהר עלולים מיעוטים לשלם את מחירם של הסדרים פוליטיים זמניים.
כאן מתחדדת הדילמה הישראלית, ישראל היא המדינה היחידה באזור שהוכיחה בפועל נכונות להגן על מיעוט בסוריה, על העדה הדרוזית בדרום. תקדים זה יצר ציפייה, גם מצד מיעוטים אחרים ובראשם הכורדים, שישראל תהיה כתובת במקום שבו הקהילה הבינלאומית, האו"ם וארגוני זכויות האדם כשלו פעם אחר פעם. לא מתוך רגש או הזדהות רומנטית, אלא מתוך הבנה שישראל היא אולי השחקן היחיד באזור שמבין לעומק את הסכנה האמיתית הטמונה ברדיקליזם הסורי.
לישראל יש אינטרס אסטרטגי מובהק בשמירה על מיעוטים בסוריה. לא כאקט מוסרי בלבד, אלא כמרכיב יסוד בביטחון הלאומי. מיעוטים מתונים, חילוניים ופרגמטיים מהווים חיץ מול התפשטות האסלאם הסלפי והפיכת סוריה למדינת חסות טורקית רציפה עד גבול הגולן.
חיזוק הכורדים משרת את ישראל בשלושה ממדים מרכזיים: בלימת ההגמוניה הטורקית ושאיפות ההתפשטות הניאו-עות'מאנית, שמירה על מאזן כלכלי אנרגטי באמצעות שליטת הכורדים ברוב עתודות הנפט של סוריה, והעמקת יכולת המודיעין והביטחון העמוק מול דאע"ש ושאריות הציר הפרו-איראני בגבול עיראק.
במציאות של 2026, תחת ממשל אמריקאי הנוקט גישה בדלנית, ישראל הופכת לגשר הכרחי. נוכחות אמריקאית באזורי הנפט הכורדיים אינה מותרות אלא תעודת ביטוח נגד חזרת "הח'ליפות". הצלחה הכורדית אינה מבודדת, היא מקרינה על הדרוזים בסווידא, על העלווים בחוף, ופותחת פתח למבנה פדרטיבי דה-פקטו שימנע מסוריה לשוב ולהפוך לאיום ריכוזי אחד על ישראל.
ישראל אכן נמצאת בין הפטיש למיעוטֿ, בין שיקול אסטרטגי קצר טווח לבין ראייה מפוכחת של טבע האזור. היא אינה יכולה ואינה צריכה להיות השוטרת בסוריה, אך היא גם אינה יכולה להרשות לעצמה מזרח תיכון שבו כל הגיוון נמחק והקיצון מנצח. השקעה בייצוב המיעוטים, ובראשם הכורדים אינה סתירה לאינטרס הישראלי – אלא תנאי לקיומו.
התרעות פיקוד העורף