גירעון המדינה ירד ב־2025 ל־4.7%, נתון המעניק יציבות חיונית אחרי מלחמה ארוכה. אך לצד ההצלחה בשמירה על יציבות המשק ויחס חוב־תוצר סביר, מתברר שההישג נשען ברובו על הכנסות גבוהות מהצפוי ממיסים, ששולמו על ידי "מעמד המשרתים". זוהי תזכורת לכך שהכלכלה הישראלית מחזיקה מעמד בעיקר בזכות קבוצה הנושאת בנטל הכפול - בקו האש ובמימון המדינה. כדי להפוך יציבות לצמיחה שתטיב עם כל אזרח בתחומי הבריאות, התשתיות והחינוך, עלינו להרחיב את המעגל ולהפוך את כולם לשותפים מלאים.
מחקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביעים על אובדן תוצר של כ־54 מיליארד שקלים בשנה עקב שיעור תעסוקה נמוך בקרב גברים חרדים. חוק הגיוס הוא למעשה "שער הכניסה" לעולם המודרני וליכולת הפריון של הפרט. השירות הצבאי או האזרחי הוא כור היתוך תעסוקתי, בכך שהוא מקנה כישורים רכים ונטוורקינג חברתי הקריטיים להשתלבות בשוק העבודה.
שילוב מוקדם יאפשר לצעיר החרדי לרכוש השכלה, כלים ומקצוע בלי לפגוע בזהותו. הדבר גם יקפיץ את הכנסתו הממוצעת, שעומדת כיום על כמחצית מזו של גבר לא חרדי. כדי להבטיח זאת, עלינו להטיל סנקציות כבדות על מי שלא יתגייס עד גיל 23, סנקציות שיימשכו לפחות עד גיל 40. שירות צבאי מחזק את הביטחון ובונה גשר לעתיד שבו התקציב הלאומי נהנה מעודף מובנה ומאפשר השקעות באזרח ללא העלאת מיסים. זהו החוזה החברתי החדש שלנו: שותפות בשירות, חירות כלכלית ועתיד משגשג לכולם.
התרעות פיקוד העורף