רוג'ובה נעלמת: צפון סוריה הופך לפצצה מתקתקת - ויש לישראל ממה לדאוג

בעקבות נסיגת ארה"ב, המשטר הסורי החדש של א-שרע השתלט על המחוז הכורדי בצפון סוריה, מסכן את האוטונומיה הכורדית ומעלה את הסיכון לשחרור לוחמי דאעש - איום אזורי שמדאיג גם את ישראל

ד"ר ירון פרידמן צילום: באדיבות המצולם
פעילי דאעש בסוריה
פעילי דאעש בסוריה | צילום: רויטרס
5
גלריה

בזמן שעיני העולם נשואות מזרחה לאיראן, מנצל המשטר הסורי החדש את המצב כדי להשתלט על המחוז הכורדי שנותר ללא סיוע אמריקאי. מהי הפצצה האזורית שעלולה להתפוצץ במחוז הכורדי? ומדוע זה צריך להדאיג את העולם ואת ישראל בפרט?

איך הצליח הצבא החדש המורכב ממיליציות, חבורות ג'יהאדיסטים וותיקים ומגויסים טריים חסרי ניסיון, לגבור על הצבא הכורדי הגדול המורכב ממאה אלף חיילים? התשובה מזכירה במעט את ההסבר כיצד התמוטט בימים ספורים הצבא הסדיר של אסד, שהיה בעל יתרון בולט לכאורה, של מטוסים ונשק כבד. התשובה בקצרה היא נטישה של בעלי הברית.

נשיא סוריה אחמד א שרע, אל ג'ולאני, נואם באו''ם בניו יורק
נשיא סוריה אחמד א שרע, אל ג'ולאני, נואם באו''ם בניו יורק | צילום: רויטרס

הנטישה האמריקאית

לוחמי "כוחות סוריה הדמוקרטית – קסד" סבלו משתי חולשות עיקריות: הם היו צריכים לשלוט על שטח עצום בצפון (כרבע משטחה של סוריה – צפון מחוז חלב ומחוזות דיר א-זור חסכה וא-רקה) ונותרו ללא סיוע חוץ בין סוריה לטורקיה. במילים אחרות, המשותף לצבא אסד ולכורדים – אסד ננטש ע"י רוסיה, שהייתה עסוקה במלחמה באוקראינה (ואיראן וחזבאללה שנלחמו נגד ישראל), ואילו הכורדים ננטשו ע"י ארה"ב, שהסירה את חסותה בהדרגה מהכורדים ומרכזת כעת את כוחותיה בזירה אחרת – נגד איראן.

דגל ה-SDF מונף בדיר א-זור
דגל ה-SDF מונף בדיר א-זור | צילום: AFP

האוטונומיה הכורדית: הסוף

מבחינתה של טורקיה, המלחמה שניהל הצבא הסורי בחודש האחרון נגד הכורדים מהווה אבן בוחן לעתיד ליעילותו של הסיוע שלה למשטר בדמשק. התוצאות בהחלט משמעותיות ובעלות השלכות לכל שכנותיה של סוריה בעתיד. הצבא הסורי הצליח אחרי הפגזות כבדות על השכונות הכורדיות של העיר חלב (שיח' מקסוד ואשרפיה) ומנוסתן של עשרות אלפי משפחות, להשתלט עליהם.

הוא גם הוציא צו נשיאותי, לפיו בסוריה יוכרו רשמית התרבות והשפה של הכורדים, ואלה אף יהוו חלק מתוכנית הלימודים באזורים בהם מרוכזים הכורדים. הם אמנם הוכרו בצו כקבוצה תרבותית נפרדת, אך לא כעם נפרד כפי שהם דורשים, אותה מדיניות בה נוקטות טורקיה ואיראן כלפי המיעוטים הכורדיים בארצן.

כמו במקרה של העלווים (טבח מרץ 2025) והדרוזים (טבח יולי 2025), הנשיא א-שרע מדבר בשפת הפיוס הלאומי, אך בשטח אנשיו עסוקים בנקמה ומבצעים זוועות. הכוחות של א-שרע ממשיכים בלחימה והפסקת האש אינה מתקיימת בשטח. הצבא הסורי פיצל את האוטונומיה לחסכה-קמישלי במזרח ומחוז א-רקה-קובאני (מלבד העיר א-רקה שכבר נכבשה) במערב.

כמו העלווים לפני כשנה, הכורדים זועקים לסיוע ואין מושיע. ישנם דיווחים על שיגורי מל"טים וירי על הכורדים גם מצפון מהגבול הטורקי מדי פעם, אך עדיין הצבא הטורקי אינו רואה צורך להתערב ממש. השבטים הערבים במחוז הכורדי הצטרפו כהרגלם למנצחים – אחרי שנים ארוכות של שיתוף פעולה עם הכורדים, הפנו להם גב והצטרפו לכוחותיו של א-שרע.

חמושים כורדים
חמושים כורדים | צילום: REUTERS/Orhan Qereman

פצצה בתוך פצצה

הפצצה הגדולה שעומדת להתפוצץ בצפון סוריה היא סכנת ההתמוטטות ה"רוג'ובה" – האוטונומיה הכורדית. חשוב להזכיר, מדובר בישות שהיתה פרו-אמריקאית ופרו-ישראלית, שקידמה את ערכי הדמוקרטיה ואת מעמד האישה. ואילו ה"מנצחים" כעת – אנשיו של א-שרע - הם ג'יהאדיסטים ונציגי סוריה החדשה האסלאמיסטית.

סוריה החדשה מונהגת ע"י נשיא שמעולם לא העלה את המילה דמוקרטיה על דל שפתיו, שמינה ממשלה ופרלמנט המורכבים ברובם מגברים ערבים סונים (כמעט ללא בני מיעוטים ונשים), מקרב נאמניו ממחוז אדליב, מנהיגי ג'בהת א-נוסרה (אל-קאעדה בסוריה) לשעבר.

ה"מנצחים" מדמשק, שהספיקו בשנה לערוך טבח בשלושת המיעוטים הגדולים במדינה,  זוכים למרבה הצער לתמיכה רחבה של מדינות סוניות חזקות, בראשן טורקיה, קטר וסעודיה. אלה בתורן מפעילות לחץ כבד על ממשל טראמפ לתמוך בשלטון א-שרע ולראות בו ממשל לגיטימי.

קאמבק לדאעש?

ישנם כבר ידיעות ראשונות על בריחת אסירים והסכנה העיקרית היא במחנה הגדול ביותר - "אל-הול" ליד הגבול עם עיראק. מפקד הכוחות הכורדיים מזלום עבדי יצא לדמשק לשוחח עם א-שרע בניסיון נואש להציל את הרוג'ובה אך המו"מ כצפוי לא מתקדם כי א-שרע דורש כניעה.

חייל צבא סוריה ואזרחים נמלטים מהקרבות בחלב
חייל צבא סוריה ואזרחים נמלטים מהקרבות בחלב | צילום: רויטרס

חזית חדשה בצפון

ישנה התנגשות בין שתי תפיסות איך ייראה עתידה של המדינה: הדרוזים, העלווים והכורדים דורשים להפוך את סוריה לפדרציה בה יזכו לאוטונומיה. הם לא מעוניינים להיות אזרחים סוג ב' (או דִ'מִים – "בני חסות" כדבריהם) ב"סוניסטן" האסלאמית של א-שרע.

אך מבחינתו של נשיא סוריה, אין מקום לפשרות, וסוריה צריכה להתאחד בגלל אינטרסים די ברורים מבחינתו: אזור העלווים (לטקיה-טרטוס) הוא המוצא היחיד של ארצו לים, אזור הכורדים הוא אסם התבואה של המדינה ומקור הנפט (דיר א-זור) והגבול עם עיראק וטורקיה, והדרום הוא מעבר צינורות הגז והגבול האסטרטגי עם ירדן ועם ישראל (והגולן בעתיד).

מעשיהם של אנשיו של אל-ג'ולאני באזורי הכורדים צריכים להדליק אורות אזהרה בירושלים. הסרטונים ברשתות לא מראים רק קריאת סיסמאות אסלאמיות, התעללות בנשים הכורדיות והשפלת הגברים, אלא גם קריאות "חייבר ח'ייבר יא יהוד". בזמן שהציר האיראני חוטף מהלומות ונחלש קם אט אט איום חדש בחזית הצפון: סוריה בחסותן של טורקיה וקטר.

תגיות:
סוריה
/
כורדים
/
דאעש
/
אבו מוחמד אל ג'ולני
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף