המו"מ לא צלח בעקבות קשיים ומחלוקות רבות אשר צצו, במיוחד בעקבות מעשה הטבח הנוראיים שעשה המשטר הסורי כנגד העלאווים ומאוחר יותר כנגד הדרוזים. הכורדים העלו דרישות חדשות ונהיו זהירים יותר - ובצדק. הם אבדו אמון במשטר וכנראה קבלו רגליים קרות, דבר אשר טירפד את המו"מ ולא הביא לחתימה על שום הסכם.
למעשה, לפני כשבועיים תקפו הכוחות הסורים את שתי השכונות הכורדיות היחידות שנותרו בחלב, ואילצו את האזרחים הכורדים לנטוש את בתיהם ולנוע צפונה. המסר מצד נשיא סוריה היה ברור: אי הגעה להסכם מרצון תביא להכרעה צבאית בכוח - וכך הצליחו כוחות המשטר לסלק את הכורדים מהשכונות בחלב.
הכורדים נסוגו ממערב לנהר הפרת ומאזורים ערביים ואיבדו שוב שטחים אשר היו בתוכם מספר בתי כלא, בהם היו כלואים אלפי טרוריסטים אנשי דאע"ש אשר נלחמו כנגד הכורדים והובסו שנים לפני כן. עם הגעת כוחות המשטר הסורי, המזוהה עם דאע"ש, שערי הכלא נפתחו ומאות (ויש כאלה שאומרים אלפי) אנשי דאעש מסוכנים השתחררו.
אולם כיום יש היפוך יוצרות. לאחר שהכורדים היו כאמור שותפים מרכזיים במלחמה בטרור, הם הפכו כיום ליעד, לנוכח בריתות בינלאומיות ואזוריות משתנות, שבהן ארצות הברית עומדת לצד כוחות שבעבר סווגו כקבוצות ג’יהאדיסטיות שהכורדים לחמו בהן בעוז. שינוי זה משקף כשל ערכי עמוק ומעלה שאלות מוסריות כבדות משקל בנוגע לאמנות הבינלאומיות כלפי עמים שהקריבו בהגנה על הערכים המשותפים.
אין כאן המקום או הזמן לחשוף את סוג הסיוע. התעלמות מהקרבתו של העם הזה, מהווה עוול היסטורי. בנוסף לכך על הקהילה הבינלאומית לפעול להקמת מדינה כורדית שתתרום ליציבות האיזור ולא רק לפעול למען מדינה פלסטינית אשר תביא לעוד טרור והרס לאיזור.