בציבור הדתי לאומי, לעומת זאת, רבים עדיין מאמינים גדולים בערכיה של המדינה, ולמרבה הצער אף הקריבו עבורה את היקר להם מכול. אלא שבשנים האחרונות הולך ומתחזק בו הזרם האנטי-דמוקרטי המגולם במפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית. שם רואים בדמוקרטיה לא יותר מהמלצה חיוורת לניהול מוסדות השלטון.
למרבה האכזבה, גם המפלגה שהייתה פאר הדמוקרטיה והלאומיות הליברלית, הליכוד, הפכה בימי כהונתו של נתניהו למפלגה אנטי-דמוקרטית שהותכה כמעט עם עוצמה יהודית. היא מקדשת את המנהיג העליון, את ההשתלטות על מערכת המשפט ואת ריסוק מוסדות המדינה בסיועם של מכונת רעל זדונית ושופרותיה.
הגיע הזמן להודות ביושר כי בישראל יש מחנה אנטי-דמוקרטי ושמהמחנה הזה לעולם לא תיפתח הטובה, אלא פגיעה בחירות האדם ואף פגיעה בחייו בשל הכישלונות המדיניים והצבאיים של הקואליציה הביבסטו-כהניסטית. לעיתים אני תוהה מדוע סעיף 7א' לחוק יסוד הכנסת הפך לאות מתה, שהרי שם נכתב בפירוש כי לא יהיו רשימה או אדם מועמדים בבחירות לכנסת אם יש במטרותיהם או במעשיהם, לרבות בהתבטאויותיהם, שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חלקים בקואליציה האנטי-דמוקרטית עונים בדיוק להגדרה זו.
זה החל אומנם הרבה לפני הרפורמה המטורללת של לוין, אך מאז ינואר 2023 מתנהל בליץ זדוני ונכלולי של מלחמת חורמה במוסדות הדמוקרטיים. למרבה הבושה, אפילו טבח שבעה באוקטובר, האסון הגדול ביותר שאירע למדינת ישראל וליהודים באשר הם מאז השואה, לא הצליח להפסיק את הגל הנקלה של ההפיכה המשטרית.
אל מול הקואליציה הזו, תקוותה של ישראל היא הימין השפוי, המרכז והשמאל הציוני, חילונים, דתיים לאומיים ומסורתיים, המעמידים את ביטחון ישראל בראש סדר העדיפויות, ללא אינטרסים זרים ומבצעי השפעה של מדינות אויב, ועם זאת, מחויבים לקיומו של משטר דמוקרטי וליברלי.ד
התרעות פיקוד העורף