התלמוד הבבלי מתאר מחלוקת שנמשכה שנתיים וחצי בין בית שמאי לבית הלל סביב השאלה מה טוב יותר לאדם: להיוולד או לא להיוולד. ובמילותיהם: "נוח לו לאדם שנברא, או נוח לו לאדם שלא נברא". המסקנה שלהם בתום הדיון: "נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא", ואחר כך יש גם המלצה מעשית: "ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו". כלומר, אם כבר נגזר עליך לבוא לעולם, בדוק את עצמך כל הזמן.
מדי פעם עולה בי המחשבה שאולי הייתי מוותרת על הכבוד המפוקפק להיוולד בתקופה שרבות ידובר וייכתב על אודותיה. גלגול עלוב למדי שכולל שיגור היישר מרחם אמי למקלט, חיים בין מלחמה למבצע למלחמה למבצע ואז 7 באוקטובר המקולל, שלעת עתה נמצאו האחראים לו אך לא האשמים. ובתוך כל הקושי והכאב נולדתי בת חורין. טבעי לשכוח את העובדה הזאת בתוך המצוקה היומיומית, כשהנטל והכאב המתמשכים מאיימים להכריע, ונדמה שחיינו מופקדים בידי מטומטמים מוחלטים.
יום הזיכרון הבינלאומי לשואה החזיר אותי לתיאורים ולעדויות שנאספו מתקופה איומה של העם היהודי והעולם כולו כפי שנאספו ופורסמו בספרו של פרופ' גיא מירון, "להיות יהודי בגרמניה הנאצית - מרחב וזמן" (הוצאת מאגנס, מרכז קובנר להיסטוריה גרמנית ו"יד ושם"). הוא מזכיר שהדרך להתמודד עם הדברים הגדולים מאיתנו בסדר גודל אפי היא עיסוק בדברים קטנים ובפיצויים מיידיים.
ביומנו האישי קלמפרר הסביר מה עמד מאחורי הרעיון להפוך לנהג בשנה שסיכם אותה כ"שנה הנייחת ביותר שלנו": "מכונית תחזיר לנו מעט חיים ואת העולם". בינואר 1936 הוא עבר את מבחן הנהיגה, והדבר היה, לדבריו, "ניצחון על הטבע שלי". תשע שנים לאחר מכן, כשברקע הרס וחורבן של ערים שלמות והרג של מיליונים, כתב ביומנו: "לא הדברים הגדולים הם החשובים. אלא היומיום תחת הרודנות, שהוא שיישכח. אלף עקיצות יתוש גרועות ממכה אחת על הראש. אני מתבונן בעקיצות היתוש ורושם אותן".
אני יהודייה ישראלית שנולדה לתוך מדינה עצמאית. זוהי זכות גדולה להיוולד למציאות שבה איני יכולה לדמיין מצב שבו, כפי שנכתב בעדות אחרת בספר, לפעוטות אין מקום אחר לשחק בו מלבד בית הקברות, רק מפני שהם יהודים. אני לא יכולה לחשוב על מצב שבו עליי לפנות את הבית רק כי מישהו מופרע וכריזמטי הורה, או מצב שבו אחד מילדיי נפלט מנבחרת הספורט שהוא חבר בה מפאת היותו יהודי.
נדמה לי שאין עדה מעדות ישראל שיצאה בלי פגע: גלות מוזע של יהדות תימן, גירוש ספרד, מלחמות וכפייה דתית כלפי יהדות אתיופיה, הפרהוד של יהדות עיראק, הפוגרומים ביהדות לוב ומרוקו, רדיפת יהדות מצרים וכן הלאה. כמעט בכל נקודת זמן אפשר למצוא יהודים שנרדפו אך ורק בשל יהדותם.
הרמב"ם מחלק ב"מורה נבוכים" את הרע בעולם לשלושה סוגים: הראשון הוא הרע שבא מצד הטבע, כלומר פגיעות כגון מחלות, שנגרמות לגוף מעצם היות האדם בעל גוף. השני, הרע שבני אדם גורמים זה לזה כגון הרג, עושק ומלחמות. השלישי הוא הרע שאדם גורם לעצמו מחמת תאוות, מידות רעות ובורות. מתוך כך משתמע שמידת הרע בחיי האדם תלויה במצב דעתו ובאופן שבו הוא מכוון את מעשיו.
נולדתי בזמן חירותנו. גלגול עלוב אבל חירות. כתבתי אלף פעם בטורי האישי ואכתוב שוב: אין לי בית אחר. ישראל היא הבית ואין בלתה, ועל הבית הזה לא אוותר, גם לא בפני מי שמסרבים לפשפש במעשיהם ומעדיפים לפשפש עלינו מהמקפצה.
התרעות פיקוד העורף