נתחיל בעובדות. לקראת טקס פנימי רשמי בשב"כ, נמסר לעובדות ולעובדים מראש כי ראש השירות, מטעמי שמירת נגיעה, לא ילחץ יד לנשים במהלך הטקס. לא סירוב נקודתי כלפי אישה מסוימת, לא מחווה משפילה, לא צעד הפגנתי ולא אפליה. הודעה מוקדמת עניינית ומכובדת.
זיני לא סירב לפגוש נשים, לא סירב לעבוד איתן, לא שלל סמכות ולא פגע בקידומן באופן גורף. הוא פשוט נמנע ממגע פיזי, בהתאם לאמונתו. מתברר שעבור קבוצות ליברלים וליברליות מטעם עצמם זה הספיק כדי להאשים אותו ב"הדרת נשים", ומשם הדרך ל"איראן זה כאן" הייתה קצרה.
מבחינה משפטית וציבורית, אין כאן אפילו ראשית עילה. חופש דת וחופש מצפון הם זכויות יסוד המעוגנות בחוק. בישראל, ככל הידוע לי, לא כופים על אדם פעולה הסותרת את אמונתו, כל עוד אין בכך פגיעה ממשית בזכויות הזולת. לחיצת יד אינה חובה חוקית, אינה זכות מוקנית, ואי־נוחות סמלית אינה שקולה לפגיעה חוקתית. בקיצור, מדינה דמוקרטית אינה מודדת שוויון במגע פיזי.
אלא שהדיון הזה אינו באמת על לחיצת יד. הוא חוליה נוספת בשרשרת. מאז הוכרז מינויו של זיני לראש השב"כ נמתחה עליו ביקורת מתמשכת מצד אגף פוליטי המתיימר להיות ליברלי. מתקפה שבכל פעם לובשת צורה אחרת. אז מה היה לנו שם?
זיני משיחי! למה? ככה. אולי הכיפה מסגירה אותו. נשלפו הקלטות ישנות, ובהן אמירות קשות ומביישות של הוריו ואחותו התאומה כהוכחה לכך שהוא עצמו אינו ראוי לתפקיד.
לא בא להם טוב
כשנודע דבר מועמדותו של זיני לתפקיד ראש השב"כ, פורום ההייטק למען ישראל עתר נגד מינויו בטענה לחוסר ניסיון בפעילות השב"כ, כאילו לחברי הפורום יש ניסיון כזה.
ארבעה ראשי שב"כ התעקשו בוועדת גרוניס שאינו מתאים – ללא הצלחה. שלושה מהם עתרו לבג"ץ נגד מינויו, ואף סירבו להעביר לידיו מסמך מסווג, בטענה שאינו מוסמך לכך – וגם זה לא צלח.
260 לשעברים בשב"כ מחו נגד המינוי, ו־180 לשעברים חתמו על העתירה לבג"ץ נגדו. אפעס, לא הצליח להם. והייתה גם פגישתו של זיני עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בהיותו אלוף. שכחתי משהו? אהה, כמובן, "חטא" 11 ילדיו - כהוכחה נוספת לאי־התאמתו.
וכעת זו סערת אי־לחיצת היד, וגם מינוי סגנו החדש נ' לא חמק מאותה דינמיקה. כי באופן פלאי, בין אותם גורמים שהיעדר לחיצת היד הפריעה להם, יש הטוענים כעת שגם הסגן החדש שמינה אינו מתאים לתפקיד, ובטוח מונה לסגן כי הוא כנראה מקורב למשפחת נתניהו. כדאי להזכיר: מינוי הסגן הוא בסמכותו המלאה של ראש השב"כ.
חבל על האנרגיה המושקעת בתחפושת הליברלית. ליברליזם אמיתי אמור להגן, להכיל, להיות קשוב לאחר. למי שאינם חלק מהשבט. מבקריו של זיני מצטיינים בעיקר בשמירה על הדומים להם ועל השקפותיהם שלהם. ראש שב"כ טוב לא נמדד בדרך שבה הוא מברך בטקסים, לוחץ יד או מניע ראש לאות הערכה – אלא ביכולתו להגן על אזרחי המדינה ולהילחם בסכנות האורבות לה.
זו אינה מלחמה על כבודן של נשים בשירות הביטחון הכללי ובכלל, אלא מלחמה על הורדת זיני. הוא פשוט לא בא להם טוב. ולכן זה רק עוד פרק בניסיון לפגוע בו. מסקרן לראות מה יהיה הפרק הבא בעלילה. אולי סערת "זיני מתפלל יותר מפעם ביום, וזה בא על חשבון דקות יקרות של מלחמה בטרור"?