המעריכים לענייני העולם הערבי בישראל, בהם חוקרים, אנשי צבא ועיתונאים, נחלקים בימים אלה בצורה חריפה בנושא הסורי. זמן רב לא נראתה מחנאות כזו, שבחלקה מערבת לא רק עמדה מקצועית אלא גם עוצמה של רגשות.
נוסף על כך, הם מוצאים בו את הנקודות החלשות. אף שאחמד א־שרע מטיף לאחדות ושותפות, הם מדגישים, אין בממשלה הזמנית שהוא הקים נציגים מכל העדות בסוריה. השרים הבכירים בקבינט שלו הם חבריו לדרך מארגון אל־קאעידה, שלחמו לצידו נגד משטר אסד.
עם תפיסת השלטון, א־שרע הותיר על כנם את משרדי הממשלה ואת הצבא, והכריז כי ימזג אותם תחת מטרייתו. תומכיו משבחים את ההחלטה ורואים בה עמדה ממלכתית מאחדת. מתנגדיו מלגלגים. אומנם הוא הותיר את המבנה השלטוני על כנו, אבל שילב בכוחות הלוחמים את חבריו מאל־קאעידה. אין להתפלא, אם כן, מדוע צבאו ביצע מעשי טבח בזה אחר זה בדרוזים, אחר כך בעלווים, ולאחרונה גם בכורדים.
זה לא הוא, נחלצים להגנתו תומכיו הנלהבים. יחידות הצבא הסורי הן כוח טרי שהולחם יחדיו כדי להגן על ארץ רחבת ידיים ומפולגת. יש בו שוליים קיצוניים ויחידות בעלות גוון פנאטי, שפועלות באופן עצמאי בניגוד להוראה מדמשק. חלקן, כך אומרים, אינן שייכות לצבא. הן מיליציות עצמאיות, נוער גבעות נוסח סוריה, שפועלות מתוך איבה ישנה וחיסולי חשבונות.
בין מתנגדיו החריפים של הממשל החדש - הדרוזים בישראל. רבים מהם רוצים היפרדות של החבל הדרוזי לממשל עצמי, ודוחים את רעיון האחדות ומדינת המיעוטים. לדעה הזו שותפים רבים מאחיהם בסוריה. גם הכורדים בסוריה מבקשים היפרדות כזו.
האם היה טבח בכורדים?
זה היה עשרה חודשים בלבד אחרי שנחתם ביניהם הסכם להשתלב במדינה החדשה, והוא קרס ברעש רב עם פרוץ המערכה הזו. הכורדים היססו אם לחלוק עם המשטר את מעברי הגבול עם עיראק, שמעניקים להם הכנסה נאה וגם מעמד אסטרטגי. הם ביקשו להמשיך לחלוש על שדות הנפט. סוגיה נוספת נגעה לאסירי דאע"ש. בבתי הכלא שוכנים יותר מעשרת אלפים מהם. מסוכנים ואכזריים, האסירים הללו הם תפוח אדמה לוהט. איש אינו רוצה להשגיח עליהם (הדבר דורש הון), ואף לא אחד מוכן לשחררם. עבור א־שרע הם אחים שנואים, עבור הכורדים – אויב רצחני. עתה הם הועברו לידי המשטר, ורבים במערב צופים במתיחות ומבקשים לדעת מה יעשה א־שרע בתפוחי האדמה הלוהטים הללו. לכל ברור כי הוצאתם לחופשי עלולה לטלטל מחדש את סוריה.
שחרורם של האזורים הנרחבים משליטה כורדית לווה במעשי טבח בלוחמים כורדים, בלוחמות וגם באוכלוסייה. רבים ממעשים אלה בוצעו בידי מיליציות מקומיות, ערביות, שביקשו להיפרע מהכורדים ששלטו בהם ביד רמה והטילו עליהם איסורים שונים. הצבא הסורי הגיע בעקבות ההצלחות הראשוניות של בני השבטים הללו וסיים את המלאכה.
במערכה הזו אחמד א־שרע ניצח פעמיים. הוא הכניע מיעוט עיקש וביסס את סמכותו בחבל הארץ החשוב ביותר, בעודו מקבל גב אמריקאי חזק. אומנם במערב החלו לשאול שאלות לנוכח התמונות הקשות מאזורי הלחימה: האם אכן אחמד א־שרע ראוי לחיבוק של טראמפ, ולאן סוריה החדשה באמת פוסעת? אבל א־שרע נגש בכורדים, ובכך עשה את מה שכל מנהיג צריך לעשות כאשר אזרחים מורדים בסמכותו.
נחיתות צבאית חריפה
שנית: הנחיתות הצבאית. אומנם הצבא הסורי הוא כוח סדיר הכפוף למדינה ריבונית, אבל הוא מיושן מאוד. צבאו של אסד לקה במחסור רב והיה מצויד בנשק בלתי מתקדם. לאחמד א־שרע יש הרבה פחות מזה. האמצעים המודיעיניים והטכנולוגיים, שיספקו לישראל ולידידיה מידע קריטי על התנהלותו הביטחונית, טובים לאין שיעור מאלה המצויים בידיו. הוא יודע זאת, ויחשוב פעמיים לפני שיפעל, אם ירצה בכלל.
ישראל היא מעצמה אזורית מהסוג שאיש אינו ממהר לאיים עליו. גם אויבות חזקות כמו איראן למשל. גם לממשל החדש בדמשק לא ישתלם להתגרות בה. כל הסימנים מראים כי בשנתו הראשונה הוא לא רצה בכך. א־שרע עומד בראש ממשל שכל מטרתו לצמוח ולשרוד. מלחמות הן ניגוד לאינטרס הלאומי שלו לשקם את ארצו החרבה. אחרת היה לוּ עמד בראש ארגון ג'יהאד, שאינו מחויב לכללים ומוכן לבזבז משאבים ונכסים ובלבד שיילחם.
התרעות פיקוד העורף