דיפלומטיית נושאות מטוסים
במהלך הקמת "מועצת השלום" יצאה מגרון ממשלתי בכיר ומשתנק בת קול נעלבת: "ההכרזה על הרכב הוועד המנהל לעזה לא תואמה עם ישראל ומנוגדת למדיניות שלה", שהיא שם קוד לשיחת נימוסין קשוחה עם אחד מכוכבי הלכת שסובבים את טראמפ ודואגים לא להעמיס עודפי אינפורמציה על הפלטפורמה הרעועה שהיא הנשיא שלהם.
עד כאן משחק מכור, ולא ברור אם ומתי ישפיעו הבחישות של טראמפ ונתניהו על מספר הקורבנות שישראל תשלם. בערפל כאוטי, אגב, שניהם מנווטים ביעילות בדרך כלל בדרך לשומקום. הבעיה האמיתית היא שיום לפני ההכרזה על "מועצת השלום" כאלטרנטיבה לאו"ם, פרסם סטיב וויטקוף את הצעתו לממשלת טכנוקרטים פלסטינית בעזה. הרשות הפלסטינית, חמאס והפלגים למיניהם הגיבו בהסכמה גורפת. בישראל הלם ואלם.
אין הרבה הבדל בין תוכנית טראמפ בעזה לתוכנית סוכות. שתיהן עוסקות בנדל"ן, ושתיהן חסרות היתכנות לפחות בשלב זה. שלב ב' בתוכנית 20 הסעיפים לא מטריד את סוכות, אף על פי שהמשכה אמור להוביל למדינה פלסטינית.
הגרסה של סוכות היא ש"אנחנו לא הורגים את המדינה הפלסטינית, הרגנו כבר". ומה אנחנו יודעים? תוכנית סוכות מתממשת לילה־לילה בגדה, בעוד היכולת של נתניהו לתעתע בטראמפ מתפוגגת בקול ענות חלושה בכינוס "קבינט המלחמה", שהפך להיות קבינט הכניעה והנסיגה.
אם אני מבין נכון את הדרכים הנכלוליות של טראמפ ונתניהו, אזי תגובת ראש הממשלה מתואמת עם הנשיא האמריקאי, שמנהל דיפלומטיה של נושאות מטוסים. ישראל תלויה בגחמות שלו באורח מוחלט. המנוף היחיד של נתניהו הוא היכולת של טראמפ לאיים על איראן במכות בסגנון עם כלביא, ולשריין את חיל האוויר לטובת מימוש האיום.
עצת אחיתופל
אני לא יודע אם נתניהו רוצה או לא רוצה במלחמה מול איראן. אני בטוח שהוא מעוניין באווירת מלחמה שתוריד מעל הפרק כל מהלך מדיני שיקדם הסדר. לא ברצועה, לא בגדה, לא בלבנון ולא בסוריה. שקט ביטחוני הוא האיום הגדול ביותר על הקואליציה.
אני מניח שבחיל האוויר יש תוכנית לזבנג מרשים שאולי יעביר מנדט או אפילו שניים לקואליציה הנוכחית. ומה היינו עושים בלי יעקב נגל, עוד שומר חומות הקואליציה הנוכחית, לשעבר ראש המל"ל, שמילל ופילל ש"טראמפ חייב לתקוף באיראן ולו באופן סמלי כדי להעביר מסר למוחים שיש כוח מאחוריהם. אם הוא לא יתקוף בכלל, זה יהיה קטסטרופלי להיכנס איתם למו"מ, על הגרעין ועל דברים אחרים".
מה זה בדיוק תקיפה סמלית? ביוני 2025 פעל חיל האוויר בשמי איראן. תקף מתקני שיגור ובסיסי טילים, ופתח מסדרון נקי מנ"מ עד טהרן. זה היה מבצע מרשים ומנוף להסדרת יחסים מול משטר איראני מובס. המנוף הזה בוזבז על יוהרה מתמוגגת של עם חרדתי ונוצל על ידי נתניהו להמשך לחימה. כאילו מי יכול עלינו והעם איתנו, וכיום הפך מבצע עם כלביא לעוד "תקיפה סמלית".
ניתן להעריך שאפשר לשחזר מבצע דומה גם בימים האלה, ואז מה? בינתיים התקיפה האמריקאית, תהיה או לא, יצרה ערפול חושים מדיני־פוליטי־תקשורתי והפכה את הציבור לזומביבים.
המצב כולו הוא טרגדיה של ישראל הליברל־דמוקרטית. הלב והשכל הישר אומרים ללכת עם אירופה, שהיא ראש החץ הליברלי־דמוקרטי בעולם, ונגד טראמפ אנד קומפני. הראש אומר לנצל את דמדומיו של טראמפ ולהסכים לכל היוזמות של חבורת הנדל"ניסטים שפועלת ברצועה. המטרה המשותפת שלהם ושל האגף הליברלי־דמוקרטי בישראל היא להפסיק את האחיזה הישראלית המדממת בעזה ולהגיע להסדר באיראן. מה רע?