אמרו שהוא צוחק, שהוא לא מבין את המזרח התיכון. ואז, כמו בעסקת נדל"ן בניו יורק או במיאמי, הוא הביא שותפים ואמר להם: הקרקע בחינם, שלמו על הפיתוח ותהיו שותפים. הוא מכר לסעודיה, קטאר וטורקיה "אופציות", לא אידיאולוגיה, ורתם אותן ללחוץ על חמאס. כך קיבל טראמפ שליטה על עזה בלי לסכן חייל אמריקאי אחד.
המועצה אינה בנויה כמוסד בינלאומי – היא מועדון פרטי של טראמפ. טראמפ לא יכול להיבחר לקדנציה שלישית כנשיא ארצות הברית, אז הוא יצר לעצמו מנגנון שבמסגרתו הוא ימשיך להיות הבוס של העולם. אם לא בבית הלבן, אז דרך "מועצת השלום". רוב הטקסט של האמנה שעליה מבוססת המועצה עוסק בחוקי המשחק שמשאירים את הכוח בידי היו"ר טראמפ, שמונה עד שימות או עד שיחליט להתפטר.
הוא זה שממנה את החברים, ורשאי לפטר אותם. הוא מחליט מתי מתכנסים, על מה מדברים, ואפילו רשאי לפרסם החלטות על דעת עצמו. טראמפ גם קבע דמי כניסה למועדון: מיליארד דולר לכל מדינה משתתפת. במובן הזה, טראמפ מתייחס לעולם כמו למשחק מונופול.
טראמפ הצליח לשדר לעולם שלארצות הברית יש לא רק את הצבא החזק בעולם, אלא גם מפקד שלא חושש להשתמש בו. אבל בשביל מה, אם אפשר לגרום לכולם להיכנע מראש. וזו עוצמה.
התרעות פיקוד העורף