זו לא תהיה "מלחמת עיראק". לא כיבוש, לא חיילים על הקרקע, אלא ניסיון לייצר תנאים שבהם הרחוב האיראני יבין שהמשטר אינו מסוגל להגן, לשלוט, או לספק עתיד. תקיפה כזו נועדה לאפשר לעם האיראני להחליף שלטון בעצמו – לא בכפייה חיצונית, אלא בקריסה מבוקרת של הלגיטימציה הפנימית.
ההנהגה האיראנית יודעת זאת. היא אומנם קנאית, אך אינה טיפשה. לכן, יש סבירות גבוהה יותר לכך שיימשך משחק הצללים: חיזבאללה, מיליציות בעיראק, החות’ים, טרור נקודתי – פעולות שמאפשרות הכחשה. מתקפה ישירה על ישראל משטחה של איראן תחשוף את טהרן למהלומה שעלולה לערער את קיומו של המשטר.
והאם כל זה צפוי לקרות בימים הקרובים? ייתכן בהחלט שאנחנו נמצאים בישורת האחרונה לפני מהלך אמריקאי מוגבל. ייתכן גם שמדובר בלחץ אסטרטגי שמטרתו להרתיע, לא לתקוף. אך דבר אחד ברור: המזרח התיכון נכנס לשלב שבו כל טעות חישוב עלולה להצית שרשרת אירועים שאיש לא התכוון אליה.
איראן ניצבת מול שבר פנימי עמוק. ארצות הברית מנסה למנף אותו. ישראל נערכת לכל תרחיש. והשאלה האמיתית היא לא מי ילחץ על ההדק, אלא מי יאבד שליטה ראשון.
התרעות פיקוד העורף