לא נמסרו פרטים בעניין היקף הנסיגה הישראלית מהשטח שנכבש לאחר נפילת המשטר הסורי הקודם. ארצות הברית הציעה לשני הצדדים להקים חמ”ל משותף בירדן ואזור מפורז משני צידי הגבול.
ראשית, התגברה החשדנות הישראלית כלפי משטר אל-שרע, ובעיקר גבר החשש מסכנה לאינטרסים חיוניים אם ישראל תיסוג מהשטחים שעליהם השתלטה.
שנית, הצלחתו של המשטר הסורי מול המיעוט הכורדי בצפון-מזרח המדינה מתקבלת בדאגה בעיקר לנוכח ההישג שיש בכך לטורקיה. שלישית, החשש לגורלו של המיעוט הדרוזי התעצם.
האם פירוש הדבר שהסיכויים להסכם ביטחוני בין שתי המדינות פחתו? לא בהכרח, אבל להתפתחויות יש השלכות שחשוב מאוד להביא בחשבון. יהיה חיוני לבחון את מהותו של ההסכם העדכני בין משטר אל-שרע לכורדים, ולבדוק עד כמה אכן מדובר בכניעה כורדית. תהיה לכך השפעה חשובה על עמדת ישראל בסוגיית ההגנה על המיעוט הדרוזי ועל המיעוט הכורדי.
הזווית הטורקית משמעותית מאוד. יש לבחון לעומק מה אומר מצבם של הכורדים בעניין המעורבות הטורקית בסוריה. נראה שהאמריקאים וידאו בשולי המפגש בפריז שישראל לא תפעל צבאית נגד כוחות המשטר הסורי אם הוא יפעל מול הכורדים. הדבר ממחיש את התפקיד האמריקאי החשוב בין ישראל לטורקיה.
אם יוחלט להגיע להסכם ביטחוני עם סוריה, הדרג המדיני בישראל יצטרך “לשווק” אותו באופן משכנע. מדובר בהסכם שאין בו נורמליזציה, וכולל נסיגה משטח, אף שמלכתחילה ישראל איננה אמורה להחזיק בו.
נותרו עדיין מהמורות בדרכו של הסכם סורי-ישראלי. הן אינן בלתי פתירות, אך הן מחייבות חידוד וגם שיווק נבון ומציאותי יותר מול דעת הקהל בישראל.
בשורה התחתונה, ההכרעה האסטרטגית המתבקשת נוגעת לשאלה האם ישראל מוכנה להעניק קרדיט לכינונו של שלטון מרכזי בדמשק, ובכך לפתוח דף חדש באופן שבו מביטים על הזירה הסורית מאז 2011?
ביחס לזירה הבינלאומית, והבית הלבן בפרט, התשובה חיובית. הדבר אינו מנוגד כלל לאינטרס הישראלי. לישראל יש שולי ביטחון מספיקים כדי להעניק לאל-שרע קרדיט ולאמץ אסטרטגיה נבונה, שאיננה מבוססת על משחק סכום אפס.
התרעות פיקוד העורף