זה החל לפני כ-30 שנה, 1995. הימים - ימי אוסלו הסוערים. כל איש ימין שעיניו בראשו ורגליו תקועות בבוץ המדמם בשטחים, הבין שאוסלו א', ב' וכל שאר האותיות, תגיע לת', למלחמת התקומה של העם הפלסטיני. אוסלו נועד למנוע את שפך הדם המיותר שבדרך, שאותו חוו שני הצדדים ב-30 השנים האחרונות.
בימים האלה, ככל שהלהבות מלחכות את שולי גלימתו, מלבה כנופייתו של נתניהו את הסרבנות הממשלתית לשרת את הדמוקרטיה בחסות השר לביטחון לאומי. אי-ציות לחוק ולמערכת המשפט הפך לנורמה החדשה של ממשלת הימין על מלא, והסיבה ברורה: אם ילך הראש המטופל כרגע במערכת המשפט, ילכו אחריו יתר האיברים, ובייחוד איברי ההפרשות.
מי שאורב בסבלנות וממתין לנפילת נתניהו הוא בן גביר. הוא יתמוך בנתניהו עד הסוף, יציל אותו מגלישה לקוראלס שבסופו כלא, ויעשה הכל כדי להבטיח שנתניהו יעביר אליו את השרביט. לא בטקס, לא בהצהרה, אלא בתמרון פנים-ליכודי.
לנתניהו אין כיום על מי לסמוך בשום עניין, חוץ מעל אנשי בן גביר שבתוך הליכוד ושפרוסים במערכות השלטון. בן גביר אמור לאפשר לו נחיתה רכה מחוץ למערכת, לשמר את הלגאסי שלו, ולא משנה מה יחליט בית המשפט או משפט הציבור.
קוקטייל רעיל
בגדול, בניגוד לפעלולים המשפטיים של לוין, בן גביר מעוניין להוביל עימותים פיזיים. מדובר בבחור צעיר הנישא על גל של יצרים מתלהמים שמתועלים למתקפה קרה ומתוכננת, שנועדה להרוס יריבים ולברוא תמיכה של קהלי מטרה מסומנים.
"במהלך כמה פגישות שערכו בכירים בליכוד, עוצמה יהודית והציונות הדתית, יחד עם ארגוני ימין נוספים, דובר על המשבר החוקתי היזום והצורך הבהול לשים אחת ולתמיד ברקס להשתוללות הבלתי נשלטת של בית המשפט בהובלת יצחק עמית. המסקנה הייתה חד-משמעית: אירוע בן גביר הוא האירוע המתאים לחולל עליו את המשבר".
בשלב זה עצר נתניהו את ההכתרה המוקדמת של השר לביטחון לאומי והודיע בישיבת ממשלה שבן גביר לא יפוטר. בג"ץ הבין את הרמז ודחה את הדיון. בינתיים דוחף בן גביר במודע מלחמת דת שתפרוץ בגלל הפרובוקציות בהר הבית, אל-אקצא. הוא מינה את אנשיו לאחראים על הביטחון וחילק לעולים להר נייר הוראות להפרת הסטטוס קוו. אם זה לא יספיק להצית מלחמת דת, עשוי בן גביר לשדרג את הפרובוקציה השרונית ולעלות בעצמו להר הבית עם טלית ותפילין כשבידו סידור.
בגדול אנחנו נעים בין תרבות השטעטל לתרבות המתנחלים, ומשם לתרבות הבן גבירית. זו יהדות שניזונה מרגשי נחיתות בין-דורית, שחיה בתחושת רדיפה לא רק מפני ערבים וליברלים, אלא מול העולם כולו. האיום הקיומי והעליונות היהודונית יצרו קוקטייל חברתי-לאומי רעיל. מכאן הדרך סלולה לבוגדים מבפנים, ויאללה, איראן זה כאן. יהיה מעניין.