אם לשפוט על פי סקרי דעת קהל ללא יוצא מן הכלל – הדבר לא זיכה אותו בהערכת הציבור. מהמפלגה השנייה בגודלה בכנסת, שקיבלה בבחירות האחרונות 24 מנדטים, צפויה יש עתיד לצנוח למספר חד־ספרתי של מושבים בכנסת הבאה.
אם לעובדות יש משמעות, הן מצביעות על היפוכו של דבר. עסקת החטופים הראשונה, בנובמבר 2023, אושרה בממשלה תוך התנגדות שרי עוצמה יהודית. שרי הציונות הדתית הצביעו בעד ברגע האחרון. לעסקת החטופים השנייה, בינואר 2025, התנגדו בן גביר וסמוטריץ׳ כאחד. בן גביר וחבריו אף התפטרו בעקבותיה מחברותם בממשלה. כך גם הצביעו השניים בעסקה השלישית והאחרונה באוקטובר 2025.
על פני הדברים, אילו היו הדברים תלויים בלפיד ושות', ישראל הייתה מקבלת את תנאי הכניעה שניסה להכתיב לה חמאס כתנאים לשחרור החטופים. הם כללו כזכור נסיגה מוחלטת מרצועת עזה, ללא יומרה אפילו לפרק את ארגון הטרור מנשקו ולהביא לשינוי במציאות.
תרומתו של טראמפ וממשלו לשחרור החטופים בעסקה השנייה והשלישית הייתה ללא ספק אדירה. הקואליציה שהקים, של מדינות ערביות ומוסלמיות, יצרה מנוף של לחץ מדיני חסר תקדים על חמאס להחזיר את כל החטופים. אך האם היינו מגיעים לכך ללא החלטת הממשלה לצאת למהלך הצבאי בעיר עזה, שהפעיל מנוף של לחץ על חמאס? הגיוני שלא. בעיקר לא הגיוני להתחפר בעמדה שאינה רואה את הקשר בין מהלכי הממשלה והחלטותיה לבין שחרור החטופים כולם, עד האחרון שבהם.
כשהמשימה הושלמה, מה היה לראש האופוזיציה לומר? האם התעלה לרגע של אחדות או חלילה פרגון? חס ושלום. לפיד צייץ את הציוץ המרושע הבא: "אי אפשר לומר ׳החזרנו את כל החטופים׳ אחרי ש־46 חטופים שנלקחו בחיים נרצחו בשבי חמאס בעודם מחכים לשווא לשחרורם". כלומר: ראש האופוזיציה מטיל את האחריות לרצח החטופים בידי מרצחי חמאס על… ממשלת ישראל.
הבנתם נכון, הממשלה אשמה תמיד. כשהיא מקבלת החלטות קשות - גם על שחרורם של חטופים במבצעים נועזים וגם במתווים מדיניים - לא מגיע לה שום קרדיט. קטנוני ולא חכם - ולכן גם לא זוכה לתמיכת העם. נדמה לי שזה כבר סוד גלוי: התנהלות האופוזיציה והעומד בראשה היא הנשק (הלא סודי) של הממשלה.
התרעות פיקוד העורף