צעד חשוב במיוחד של ממשל טראמפ שלא זכה לסיקור ראוי, הוא הפסקת החברות של ארה"ב בארגון הבריאות העולמי. לכאורה צעד אזוטרי ביחסים בינלאומיים, אך למעשה מדובר במימוש מדיניות “אמריקה פירסט” המדגישה את האינטרסים הלאומיים של ארצות הברית מעל כל שיקול אחר והפסקת חלוקת כספי משלם המיסים האמריקאי מסביב לעולם.
טרם קבלת ההחלטה לעזוב את ארגון הבריאות העולמי בחן הממשל את יעילותו אל מול המערכות העומדות לרשות ארצות הברית, והגיע למסקנה כי מערכות המידע שבידיה מספקות מידע עדכני, נגיש ואמין יותר מזה שמספק הארגון. בנוסף סבר ממשל טראמפ כי התנהלות הארגון לוקה בפוליטיזציה וכי החלטותיו מושפעות לא אחת משיקולים זרים. טענה זו נשענה, בין היתר, על מבנה תקציב המבוסס ברובו על תרומות פרטיות, ועל ממצאים בדבר ליקויים בדיווח, ליקויים בשקיפות ובניהול התקציב ובהיעדר מנגנונים ברורים להפקת לקחים ולנטילת אחריות.
משכך סבר ממשל טראמפ, ומבחינתו בצדק, כי אם ארגון אינו משרת בראש ובראשונה אינטרסים אמריקאיים, אין כל סיבה להיות חברים בו או לממן את פעילותו. ניתן להעריך כי בהדרגה יצטרפו מדינות נוספות למהלך, שכן הסוגיה נדונה בימים אלה בבתי מחוקקים ברחבי העולם. גם בישראל הגיע הנושא לשולחן ועדת הכנסת, ביוזמתה של חברת הכנסת לימור סון הר מלך, יושבת ראש ועדת הבריאות. ואולם, חרף עבודה יסודית ומעמיקה שנעשתה בנושא, הסיקור התקשורתי לא שיקף זאת, והדיון הציבורי הוסט מן השאלה המהותית של עצם החברות בארגון הבריאות העולמי אל עבר פוליטיקה קטנה. דווקא משום כך חשוב להשיב את השיח לדיון ענייני ומעמיק, ולא להסתפק בכותרות או בשיקולים צרים.
ארגון הבריאות העולמי הוא זרוע של האו״ם, וככל שהאו״ם עצמו נתפס גוף עוין לישראל, הרי שבמקרים מסוימים נוקט ארגון הבריאות קו קיצוני אף יותר. התנהלותו במהלך המלחמה ראויה לכל גינוי, לאחר שאימץ באופן מלא את המידע אותו סיפק חמאס, ללא כל ביקורת ועל אף העובדות בשטח הוא גם מעולם לא פעל למען החטופים ואף לא הביע דאגה פומבית מספקת לגורלם על אף שהיה נוכח בעזה.
אין מדובר בחריגה נקודתית בעקבות המלחמה. גם בשגרה מאופיינת פעילות הארגון ביחס עוין לישראל, הבולט במיוחד בכנסים השנתיים, שבהם מתקיימים שוב ושוב דיונים המכוונים נגדנו תוך שימוש בזירה הבריאותית ככלי פוליטי. נדמה כי בכל הנוגע לישראל, שיקולי בריאות הציבור נדחקים לשוליים, לטובת אג׳נדה פוליטית מובהקת.
לפיכך, עולה השאלה מדוע מדינה מובילה עולמית בפיתוח, בחדשנות ובטכנולוגיה רפואית ממשיכה להיות חברה בארגון זה. במיוחד נוכח נכונותה של ארצות הברית לשתף פעולה עם ישראל במערכות המידע הרפואיות שפיתחה, ולאור העובדה שעזיבת הארגון לא תפגע בישראל, והיא תוכל להמשיך ולקיים קשרי מידע רפואי עם מדינות אחרות ברחבי העולם. לכן, אין כל סיבה שישראל תמשיך לנהוג כצד כנוע ולהישאר חברה בארגון שלוקח את תרומתה החשובה, ובתמורה משפיל, מבזה ופועל נגדה באופן שיטתי.
אנו מצויים בימים היסטוריים, ימים שעתידים לעצב את מערכות היחסים של ישראל עם מדינות העולם ועם אויביה כאחד, מתבקש שמדינה ישראל תעמוד לצד בת בריתה ותתמוך במהלך האסטרטגי הזה שהוא ללא ספק, חלק מתוכנית ממשל טראמפ לאיזון יחסי הכוחות בעולם בעודו מנסה להחזיר את אמריקה לימי הזוהר שלה.
אין הזדמנות ראויה מזו גם לאותת לעולם כי ישראל אינה מרכינה עוד את ראשה, אינה מוכנה להמשיך ולספוג עלבונות וביקורת שנרקמו במיוחד עבורה, ולהפגין ריבונות גם במישור הבינ"ל.