ומה עם הפוליטיקאים? מה היה תפקידם? להלן תעודת גמר. ראשי המפלגות והבייס שלהם, בסוגיית החטופים. תגלו ציונים צפויים, ולעומתם כמה הפתעות.
לא שבן גביר התנגד לעסקה "בכל מחיר", הוא התנגד לכל עסקה, הקפיד לשחרר הצהרות יומרניות בעניין מחבלים בבתי הכלא, כשהוא מודע היטב להשלכות לגבי החטופים, והתרברב קבל עם ועדה כי בלם וטרפד עסקאות לאורך כל הדרך. וזאת בהתאם לעמדת הבייס, שלפיה המדינה קודמת לאזרח וחיי הפרט הם נעדרי ערך. מה שחשבתם.
בשונה מבן גביר, סמוטריץ' החל מנובמבר 2023 לרקוד ריקוד הזוי משהו, כשעל מקטורנו מתנוססת הסיכה הצהובה של החטופים. הבייס שלו מחולק בדומה לבייס של נתניהו. החלק המיליטנטי הקשוח נוטה להקריב פרט למען המדינה, גם כשמדובר בילדה בת 4 או באם ושני ילדיה הקטנטנים.
נחזור ליו"ר המפלגה. סמוטריץ' נטה להתנגד לעסקה בנובמבר 2023 אך נכנע ללחץ של נתניהו ותמך בעסקה, לא לפני שסנדל אותה ומנע אפשרות להמשיך בעסקה לאחר עשרה ימים. לאחר מכן הגיע למסקנה כי התנהלותו הבריחה קולות לבן גביר והקשיח עמדות. היום סמוטריץ' וסטרוק מתפייטים ומספרים כי התנגדו לעסקאות בעבר כי עסקאות חלקיות סיכנו את החטופים שנותרו לאחור.
מעניין על מי הם חושבים שהם עובדים. ראשי הציונות החרד"לית - מדצמבר 2023 הם התנגדו לכל עסקה. כשבינואר 2025 דונלד טראמפ חתר לעסקה שבמסגרתה יחזרו כולם, סמוטריץ' תבע מנתניהו לחלק את העסקה לשלבים, הזהיר כי יפרוש בשלב השני, ואכן הצליח להשאיר את החטופים הנותרים בעזה לשמונה חודשים נוספים, כשהוא עצמו ואורית סטרוק מדגישים כי לשחרור החטופים חשיבות משנית אם בכלל. האינטרנט זוכר.
זאת ועוד, בחלק ניכר מהבייס של ליברמן לא נרשמה דרישה לעסקת החטופים. מצביעים ותיקים שעלו בשנות ה-90, ויש ביניהם שהספיקו לאמץ את הגישה הסובייטית שלפיה מדינה קודמת לפרט בכל מצב, התנזרו ממאבק מטה המשפחות. מצביעים צעירים יותר, ילידי הארץ כעולים, חיפשו מנהיג התקפי שלא התלכלך בשחיתות ובבוץ של הממשלה הנוכחית, ומה שחשוב לא פחות - שמתנגד להשתמטות באופן נחרץ.
כאן ליברמן בחר בחירה שמנוגדת ב-180 מעלות לבחירתו של נתניהו כשהוא ניצב מול הבייס שלו. הוא אמר, כן, להכריע. אבל קודם כל ובראש ובראשונה להחזיר את החטופים. ליברמן טען כי החזרת החטופים היא תנאי הכרחי ללגיטימציה המוסרית והלאומית של המשך הלחימה - לא ויתור, אלא שלב ראשון, שכן שחרור החטופים הוא קיום החוזה בין אזרח למדינה, ובלעדיו אין לכידות לאומית ואין שיקום. פוליטיקאי שלא בודק את סקרי העומק ולא הולך אחר ציפיות הבייס, אלא מציב קו ומוביל לשם. בספרי היסטוריה פעם קראו לזה "מנהיגות".
האחריות למחדל הקשה ביותר בתולדות המדינה רובצת גם על כתפיה: אלמלא התעקשה בבחירות 2022 על העיקרון "אני ואפסי עוד", ייתכן שגוש הליכוד-חרדים-חרד"ל היה מנצח אך בהפרש קטן יותר, נגיד מקבל 61. ואז לא היה דוהר תוך שיכרון כוח למלחמה חזיתית במחצית מאזרחי המדינה, ונתניהו היה מנהל מדיניות שקולה ומאוזנת יותר, שהייתה מונעת את פלישת חמאס לדרום המדינה ואת חטיפתם של אזרחי ישראל לעזה.
התרעות פיקוד העורף