האיום הבוטה משקף את החשש הגובר בוושינגטון מפני התרחבות ההשפעה הסינית בחצי הכדור המערבי, ובעיקר מהאפשרות שקנדה תשמש ציר עוקף לסנקציות ולמכסים אמריקאיים, במיוחד בתחומים רגישים כמו רכב חשמלי, טכנולוגיות מתקדמות ושרשראות אספקה אסטרטגיות. לטענת טראמפ, הסכם סחר בין אוטווה לבייג'ינג יהווה הפרה ישירה של הסכם הסחר החופשי בין ארה"ב, קנדה ומקסיקו (USMCA) ויאיים על הביטחון הכלכלי והתעשייתי של ארה"ב באמצעות הצפת השוק במוצרים סיניים זולים - תרחיש שעלול, לדבריו, להוביל לסבב נוסף של צעדי ענישה כלפי קנדה ולהחרפת הסנקציות על סין. כל זאת, על רקע התלות ההדדית בין שתי הכלכלות בתחומי האנרגיה, המתכות, הרכיבים התעשייתיים והחקלאות (היקף הסחר ביניהן הגיע ל־606.7 מיליארד דולר ב־2025, לצד עודף מסחרי של 7.93 מיליארד דולר לטובת קנדה), ובפתחו של משא ומתן רגיש בחודש יולי על עדכון הסכם הסחר הצפון־אמריקאי.
החרפת המתיחות ביחסי וושינגטון־אטווה, נובעת, בין היתר, מההבנות שנחתמו החודש בין קנדה לסין – לראשונה זה עשור – בעניין שיפור היחסים הדיפלומטיים והעמקת קשרי המסחר. היקף הסחר הבילטרלי הגיע ב־2024 ל־86.8 מיליארד דולר, עם גירעון מסחרי קנדי של 43 מיליארד דולר, כשהיעד המוצהר אינו הגעה להסכם סחר חופשי, כפי שהבהיר שר האוצר דומיניק לבלאן, אלא הגדלת היצוא הקנדי לסין ב־50% עד 2030. ההבנות כוללות הרחבה של השקעות הדדיות ושיתופי פעולה בתחומי האנרגיה והטכנולוגיה הירוקה, החקלאות והמזון.
במקביל, קנדה צפויה להפחית את המכס על יבוא רכבים חשמליים מסין ל־6.1%, בלבד ולאפשר כניסה שנתית של כ־49 אלף רכבים חשמליים סיניים לשוק המקומי. מנגד, סין – שמהווה שוק מרכזי בהיקף של 4 מיליארד דולר עבור יצרניים קנדיים – עשויה להפחית את המכסים על מוצרים חקלאיים קנדיים, ובהם זרעי קנולה וקמח קנולה, מ־85% ל־15% עד תחילת מרץ. בנוסף, בייג'ינג צפויה לתמוך בבקשת אוטווה לארח את פסגת הפורום הכלכלי של מרחב אסיה־פסיפיק (APEC) בשנת 2029 – צעד נוסף בהידוק השותפות בין המדינות.
מנקודת מבט אסטרטגית רחבה, כבר עתה ברור שהאיום שהשמיע טראמפ – שבשבוע שעבר הציג עמדה מפויסת ואף הביע תמיכה פומבית במהלך הקנדי, ומנגד לא הצליח להשיג את המכסים שאיים להטיל על מדינות אירופה במשבר גרינלנד – אינו מכוון להיקפי הסחר כשלעצמם. מופרך ככל שיהיה, האיום משקף הקשחה של המדיניות הכלכלית האמריקאית ואיתות ברור לסין ולבעלות בריתה במערב. המסר הנחרץ הוא שארה"ב מתכוונת לשמר בכל מחיר את מעמדה הדומיננטי בצפון אמריקה ולבלום כל ניסיון סיני להעמיק את השפעתה האזורית.
יתרה מכך, האיום ממחיש שהסכם USMCA משמש בידי טראמפ כקלף מיקוח גיאופוליטי־כלכלי, המאפשר לו לכפות את מדיניותו האגרסיבית על בעלות בריתה ושותפות הסחר של ארה"ב מול סין ומול חברות פורום ה־BRICS. זאת, חרף הצהרתו של ראש ממשלת קנדה על "שותפות יוצאת דופן" עם וושינגטון בתחומי הכלכלה והביטחון, וחרף אזהרתו של קרני מפני שימוש של מדינות חזקות ב"אינטגרציה כלכלית כנשק, מכסים כמנוף ושרשראות אספקה כנקודות תורפה". בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שנערך בשבוע שעבר בשווייץ, הוא אף הדגיש כי אין מדובר באירוע כלכלי בלבד, אלא ב"קרע" עולמי.
מעבר להפרת הסכם USMCA, איומו של טראמפ להטיל מכסי על יבוא מקנדה מציב את משולש הסחר וושינגטון־אוטווה־בייג'ינג בלב מלחמת הסחר הגלובלית. תחת הסלוגן Make America Great Again, הזירה הכלכלית הופכת לשדה קרב גיאופוליטי, ופגיעה בקנדה עלולה להצית תגובת שרשרת הרסנית. מעבר לחשש הקנדי מפגיעה בריבונות – במיוחד לאחר הצהרות על אפשרות סיפוח קנדה – מדובר בפגיעה ישירה בגישה לשוק האמריקאי, המשמש כעמוד שדרה לכלכלה הקנדית. מבחינה כלכלית, האיום טומן בחובו פגיעה קשה בתעשיות הרכב והאלקטרוניקה, בדגש על האלומיניום והפלדה הקנדיות (כ־19 מיליארד דולר ב־2024), זעזוע עמוק לכלכלה הקנדית ושיבוש נתיבי הסחר ושרשראות הייצור והאספקה המשולבות בין שתי המדינות.
קנדה, המהווה כ־15% מהסחר האמריקאי, מספקת כ־60% מהנפט המיובא לארה"ב, והיא שותפת סחר מרכזית ויציבה עבור וושינגטון. לכן מהלך כה אגרסיבי יגרום לעליית מחירים חדה בארה"ב, שתוביל ללחצים אינפלציוניים, לצמצום הכנסות ולגלי פיטורים משני צידי הגבול. בנוסף, אוטווה צפויה לנקוט צעדי נגד שיפגעו בתעשיות הרכב המשותפות כמו Ford/GM, שיגבירו את התנודתיות בשוק הרכב החשמלי העולמי ויגרמו לעליית מחירי הנפט והמתכות.
ההשפעה המצרפית של התרחישים הללו – מעבר לזעזוע המיידי בדולר הקנדי, במניות הרכב ובמחירי הסחורות, ומעבר לפגיעה באמון, ביעילות הכלכלית ובהסכמי הסחר הקיימים – עלולה להוביל למיתון, להאטה בצמיחה ולהפחתה של כ־0.5%־1% מהתמ"ג האמריקאי. זאת, תוך החרפת אי־הוודאות בשווקים וערעור יציבות הסחר בצפון אמריקה. בטווח הארוך, משבר סחר מתמשך יחליש את שתי הכלכלות ויאפשר לסין להרחיב השקעות ושיתופי פעולה עם קנדה בתחומי האנרגיה, הטכנולוגיה והחקלאות. במקביל, החרפת העימות עשויה לדחוף את האיחוד האירופי לגיוון נתיבי הסחר ולהידוק קשרים עם קנדה וסין – מהלך שיגביר את המתיחות מול וושינגטון, במיוחד על רקע משבר גרינלנד. בתוך כך, העלייה בתנודתיות בשוק האנרגיה עלולה לערער את היציבות הפיננסית ולהאיץ את תהליך הפיצול הגלובלי, תוך הרחבת מרחב הפעולה של סין בזירה הבינלאומית.
מנקודת מבט ישראלית, פגיעה בקנדה – המהווה צומת קריטי בשרשראות האספקה הצפון־אמריקאיות – צפויה לצמצם את הביקוש ליצוא טכנולוגיות מתקדמות וציוד תעשייתי ישראלי. היא תייקר את עלויות הייצור בתעשיות עתירות חומרי גלם מיובאים (מתכת, פלסטיק וכימיה), תפגע בהשקעות זרות ובתחרותיות, ותקרין על המשק המקומי דרך מניות הטכנולוגיה וקרנות הפנסיה החשופות לשוק האמריקאי. משבר מתמשך, שיגביר תנודתיות במחירי התשומות ויעלה את הסיכון בחוזים ארוכי־טווח, עלול לדחוף חברות ישראליות להרחבת פעילות בשוקי אירופה, אסיה והמזרח התיכון במסגרת תהליך מואץ של "דה־אמריקניזציה".
מנגד, מכסים על קנדה עשויים ליצור הזדמנויות לחברות ישראליות בתחום האנרגיה המתחדשת, על רקע ביקוש גובר לפתרונות שאינם מבוססי דלקי מאובנים. בנוסף, תעשיות וסטארטאפים ישראליים, בתחומי הסייבר, הרובוטיקה, הייצור והלוגיסטיקה מבוססת ה־AI, עשויים להאיץ מעבר של פעילות הייצור שלהם לארה"ב או לאירופה ולגוון את שרשראות האספקה שלהם.
התרעות פיקוד העורף