בזמן שארה"ב משגרת עוד ועוד כוחות למזרח התיכון, מעבה את מערכי ההגנה, ההתקפה והמודיעין שלה באזור לקראת מתקפה אפשרית על טהרן, בצד השני ברורה מאוד עליית הטונים של בכירים בטהרן. אומנם איומים על ישראל ועל ארה"ב הם דבר יחסית שגרתי באיראן, אך הקצב, ההיקף, הדרגים השונים והנימה בשבועיים האחרונים – כולם מעידים על החשש האיראני מפני מתקפה קרבה ובאה.
יתרה מכך, נראה שיש גם סימנים המעידים על הנכונות האיראנית לשנות כיוון באופן יוצא דופן. בכיר ברפובליקה האסלאמית אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי לראשונה בטהרן מוכנים להגיע לשיחות מתוך גמישות אפשרית, ואולי אפילו לוותר על העשרה – אם יקבלו אורניום מועשר במסגרת קונסורציום.
קשה למצוא רמז ברור יותר לחשש האיראני ממתקפה אמריקנית והרצון שלהם לסכל אותה בכל מחיר, כולל ויתורים מרחיקי לכת מבחינתם. האמריקנים, יש לציין – כפי שעולה מדברים שצוינו בפומבי כמה פעמים – באים לטהרן בדרישות גם בתחומים אחרים, כולל בעניין הטילים הבליסטיים ומימון כוחות פרוקסי באזור, כך שלא ברור שהוויתורים האלה יספיקו. אבל הם מעידים על המוכנות של איראן, לפחות מבחינה הצהרתית, לעשות הרבה בשביל להרחיק את החשש ממלחמה.
אלא שאז נחשפה אולי גם הסיבה העיקרית ללחץ האיראני, מלבד החשש הברור מעימות עם מעצמה כמו ארה"ב: בכירים בטהרן הזהירו את המנהיג העליון ח'מינאי בפגישות סגורות כי הזעם הציבורי במדינה הגיעה לרמה חסרת תקדים, ואפילו הדיכוי האכזרי של עשרות אלפים לא מרתיע את הציבור מלהתעמת פעם נוספת עם המשטר.
צריך להבין שמבחינת משטר האייתוללות, השרידות היא הערך העליון של שלטונם, ובשבילו הם יהיו מוכנים לעשות הרבה מאוד. אין משמעות הדבר שהם יוותרו על כל דבר, אך הם כן יפגינו רצון ללכת כברת דרך ארוכה כלפי היריב ולגלות גמישות כדי לשמר את שלטונם, אם ירגישו שהוא מצוי בסכנה.
אלא שזו בדיוק הנקודה שישראל וארה"ב צריכות ללחוץ על טהרן: אין די בוויתור על תוכנית הגרעין אם האיראנים ימשיכו לנסות להשמיד את ישראל ולפגוע בארה"ב באמצעות כוחות פרוקסי; הטילים הבליסטיים הוכחו כבר כאיום משמעותי, ואין לזלזל בחומרתו. שורש כל המלחמות שישראל ניהלה בשנתיים האחרונות – בתימן, בלבנון, בעזה ואפילו בסוריה – קשור למערכה האזורית שהאיראנים מנהלים נגדנו.