זה לא טוב. כי לשב"כ יש כלי חקירה שאין למשטרה. וכך נוצר מצב שחשודים באותה עבירה נחקרו בשיטות של סיכול טרור, בעוד חשוד אחר באותה עבירה נחקר בדרך אחרת. קלה בהרבה. והוא אחיו של ראש שירות הביטחון הכללי. בשורה התחתונה, על כל הנחקרים האחרים בפרשה הזו הופעלו אמצעים שלא הופעלו על נחקר אחד, שקיבל יחס מועדף. זה לא קרה בכוונה, אבל זה קרה.
זה מה שקורה כשמינויים מתבצעים שלא ממניעים ענייניים, אלא בזכות "נאמנות". זה מה שקורה כשאת מקומם של שומרי הסף והרגולטורים, תופס הכאוס המכוון. זה מה שקורה כשהכוח מעמיק לאורך עשרות שנים, על חשבון האיזונים, הבלמים והקווים האדומים.
ממה שאני שומע, בצלאל זיני לא היה הרוח החיה בפרשת ההברחות. יכול להיות שזה יספיק כדי לא לפגוע בכהונת אחיו. אולם, להתעלם מהבעייתיות הכרוכה באירוע הזה, יהיה סוג של בריחה מאחריות וטמינת ראש בחול. כי אחיו של זיני הוא קצין בצה"ל, במסגרת תפקידו פעל זמן רב בתוך הרצועה והיה אמור לדעת שהברחת סיגריות לעזה מעשירה את קופת חמאס. אחיו הוא הממונה על המאבק באותו חמאס.
מבחינתי, אות הקלון האמיתי שמוטבע במצחו של ראש השב"כ הוא העובדה שעדיין לא טרח להיענות להפצרות של רבים מבכירי השב"כ ולוחמיו, המכהנים וכבר אלה שלא, ולפרסם הודעה ברורה מטעם השירות, שתשים קץ לשלל תיאוריות הבגידה והקונספירציה שמופצות מאז 7 באוקטובר.
כבר כתבתי ואמרתי את זה, אבל חובה להמשיך: לרשות זיני עומד כל המידע. ה-כל. הוא יכול לדעת ולקרוא כל מילה שנכתבה לפני 7 באוקטובר, כל מילה שנאמרה, כל חיתוך מצב, כל פעולה, כל התרעה. הוא מכיר מקרוב את מה שמפיצים אנשיו של זה שמינה אותו לתפקיד. על בגידה, על שיתוף פעולה עם חמאס, על אירועים קשים שלא היו ולא נבראו. הוא נדרש לשים לזה קץ, ומסרב. זה אות הקלון האמיתי על מצחו של ראש השב"כ. זה, ולא אחיו.
התרעות פיקוד העורף