ידעתי כי אסור, למען ערכי השוויון, להוריד את רף מבחני המעבר במיונים ובמהלך ההכשרה, ולהחליש בכך את היחידות הלוחמות. "אולי האישה שבטנק תנצח", כתבתי, "אבל לא בטוח שצה"ל".
טענתי גם כי ראוי ליידע את המתנדבות לשירות קרבי על הסיכון הגבוה יותר שלהן להיפצע במהלך ההכשרות, לסבול משברי מאמץ או מפגיעות ברצפת האגן ועוד. ראיתי כי נכון להחיל את עקרון "ההסכמה המודעת" על בסיס הנתונים הרפואיים האלו.
באותן שנים היה ברור כי צה"ל הפך בעיני הנאבקות למען שוויון נשים לכלי לקידום אג'נדות חברתיות יותר מאשר לכלי להשגת ניצחון במלחמה. היו שטענו שהן רצו במכוון גם להחליש את צה"ל כדי להכריח את מדינת ישראל להיכנע ללחצים מדיניים.
# # #
לא רק השתמטות פחדנית באצטלה דתית, לא רק קלון נצח על מצחה של החברה החרדית, שלא נחלצה לעזרה בעת צרה לאומית, אלא גם עמידה מנגד בזמן מלחמת מצווה שעליה נאמר: "אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". ודוק: אפילו כלה. אלפי לוחמים נהרגו או נפצעו באורח קשה ויצאו ממעגל הלחימה. לצה"ל חסרים 12 אלף לוחמים.
לכן אי אפשר ממש להבין את אלו שבחרו דווקא בשעה הזאת לעורר את הוויכוח הישן על שירות נשים לוחמות בצה"ל. יותר מ־8,000 כאלו משרתות היום. ב־7 באוקטובר הן הוכיחו את כושרן וגבורתן. הן כתבו באותיות של דם ואש את סיפור הלחימה המשותפת.
למי אכפת אם הלוחמת יכולה לדלג בבוחן בר־אור מעל חומה שגובהה 1.80 מ' או פחות מזה? חסרים לוחמים, אינכם מבינים? הן לא מחלישות את הצבא – הן לוחמות. ודווקא בהיעדרן, צה"ל יהיה חלש יותר.
# # #
יש מתח, גם מתח מיני בשירות משותף של גברים ונשים, ודאי בסביבות דחוסות הכופות קרבה פיזית בין החיילים לחיילות. יש בוודאי קושי בשירות כזה ביחידות שבהן משרתים בני הציונות הדתית, בייחוד החרד"לית. וביחידות החרדיות שאנו כל כך מייחלים שיקומו סוף־סוף - שירות כזה אמור להימנע לחלוטין, אבל זה היה נכון תמיד. וכמעט תמיד ידעו הלוחמים והלוחמות לחיות במתח הזה ולשרת את העם והמדינה למרות המתח.
מתח מיני? קושי? פגיעה תיאורטית ביכולת המבצעית? כל אלו טיעונים שהיו חייבים לעבור מן העולם אחרי 7 באוקטובר, בשנות המלחמה הקשה, נוכח הפערים הגדולים בשורות הלוחמים והשתמטות החרדים.
איננו עוסקים עוד באפשרות תיאורטית שמא צוות מעורב של לוחמים ולוחמות לא יהיה מרוכז במשימה הקרבית שהוא נלחם בה על חייו וחיי המדינה. המתח תחת אש הוא אחר לחלוטין. איך דווקא בשעה הזו נזכרו בכירי ערוץ 14 לעסוק בשאלה הזו כאילו אינם מודעים למחסור ולצורך?
# # #
אבל עתה, נוכח המוטיבציה המופלאה של נשים להיות לוחמות, לשאת בנטל, וכשחסרים אלפי לוחמים בצה"ל – אני גונז שיקולים יחסיים של רפואה מונעת, של הכוח הפיזי ומסת השריר – מול העובדה הניצחת: הן יכולות להיות לוחמות מצוינות. הן לחמו והוכיחו זאת לא במאמרים מלומדים אלא בשדה הקרב.
היו שהקריבו את חייהן, את שלמות גופן, את בריאותן הנפשית למען המדינה. לא מתוך אג'נדה פמיניסטית, אלא מתוך היענות לזעקות השבר, הקריאות לעזרה, מתוך המחויבות המוחלטת שלהן לעם ולמדינה. הן ראויות להיות לוחמות, ואנו זקוקים להן.
התרעות פיקוד העורף