יוקר המחיה בישראל גבוה ומאמיר - והעוני נשכח מהתודעה

880 אלף ילדים חסרי כל לא צריכים עוד להטוטים פוליטיים ודיווחים על נושאות מטוסים – אלא שליחי ציבור שפשוט יעבדו למענם

מידן בר צילום: באדיבות המצולם
דוח מבקר המדינה על העוני בישראל
דוח מבקר המדינה על העוני בישראל | צילום: איור: ארנון קרמר
3
גלריה

עוני הוא מונח שנשכח מן התודעה, הוא עובר אבולוציה כמו רבים וטובים, שמביאה אותנו לשאול מהו עוני אמיתי בשנת 2026? איך הוא נראה ועל מי הוא משפיע? כי את האנשים העניים אנחנו בדרך כלל לא פוגשים. לכולנו טלפון סלולרי, ואנשים לא נראים רזים ברחובות. אלו שבדרך כלל כן, משלמים על זה המון כסף.

הזנחה, עוני
הזנחה, עוני | צילום: אינגאימג

אז תנו לעצמכם שיעור באזרחות או במדע המדינה, ותלכו בסוף יום חול או בשישי לשוק הקרוב למקום מגוריכם, לסופרמרקט שנסגר בעוד כמה דקות, ותראו חלק מהם. מביטים בפחי האשפה ובשאריות שכמעט נזרקו ויספיקו לעוד איזה סיר מרק בימים הקרים. בדרך חזרה תעשו גם חיפוש אינטרנטי פשוט עם המילים "חבילות מזון", "נזקקים" או "סיוע". אתם תופתעו באיזו מדינה אנו חיים.

העוני המודרני לא נראה רק ככה, הוא נמדד בסל של פרמטרים כמו ביטחון תזונתי, שימנע מילדים חולי או הפרעות קשב וריכוז. בעוני המודרני נמנע מהאדם מזון חיוני וגם כזה שלפעמים בא לו לאכול. אבל העוני בדוח הוא גם ההזדמנות השווה, שלא ניתנת, לעתיד תינוק שייוולד בישראל. ילד במשפחה ענייה לא יגיע כנראה למיצוי הפוטנציאל הטמון בו, הוא לא יראה חוג או ספורט מלבד זה שניתן לשחק בו ברחוב, היא לא תתחפש כמו כולם למשהו חדש בבית הספר, וההורים יעסקו בליקוט מזון ועוד מוצרים חיוניים.

שני מיליון ישראלים מוגדרים עניים בדוח שפורסם ממש בזמן שיוטה של נושאת המטוסים במפרץ. גם בזמן שהפוליטיקאים שלנו מדברים על הקמת נושאת מטוסים מפלגתית שתעשה שינוי, וכמובן יבטיחו כי היא תפתור גם את בעיית העוני, כמו אתגרים אחרים.

זהו, שלא. כ-880 אלף ילדים המוגדרים עניים בישראל לא צריכים נושאת מטוסים, הם צריכים פוליטיקאים שפשוט ישימו את זה על השולחן ויעבדו למענם. כי ילדים רעבים במשפחות עניות הם בעלי סיכוי גבוה יותר להתדרדר לפשע, מרביתם אולי ילכו לשירות צבאי שייתן להם הזדמנות כמו כולם ויכיר להם אוכלוסיות אחרות, אבל צבא העם איננו ביטוח לאומי, והשירות הצבאי איננו בית התמחוי של המדינה.

ואם יישאר לכם עוד כוח אחרי הסיור בשעות הסגירה של השוק, אז חפשו קצת מידע על מספרם של החיילים שנזקקים לסיוע בשירותם הצבאי למען משפחותיהם. זוהי חובתו של צבא העם, אך אחריות השלטון.

יוקר המחיה
יוקר המחיה | צילום: מרק ישראל סלם

אז למה זה קורה לנו? כי אנחנו עסוקים בנושאת המטוסים לינקולן, כי אנחנו נותנים דקות שידור ארוכות לפרחח שמטרלל את הרחובות, ועסוקים במה מביא מנדטים. אבל מפלגה שתחרוט על דגלה את איכות החיים, מפלגה שתפעל מיום הקמתה רק להורדת יוקר המחיה, מפלגת נשים שתשים סוף לאפליה המובנית, וגם זו שלא תפחד לומר כי ערביי ישראל - הרוקחים והרופאים, המורים והעובדים - מוזמנים לקחת חלק גם בשירות לאומי משמעותי למען ביטחונם וביטחוננו - זה פחות מעניין ממה שקורה במפרץ הפרסי, אבל יביא אותנו בדיוק לשם.

המלחמה הבאה

מי שרוצה להתקדם לכיוון איראן ולא במטוסים, אז שיצביע על חוק הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, ושימשיך לומר כי יגיע, לא משנה מה, למילואים, גם אם המלחמה נגמרה כמו העסק שלו או המשפחה. אומרים שלוקח זמן לגלות סרטן, וסיכויי ההחלמה עולים ככל שהגילוי מוקדם, אז למה אנחנו מחכים? הרי מי שיגדל על סוכר וקמח לבן בלי חוגים לא צריך את דוח העוני, כי הוא מהר מאוד יבין שהוא בפנים.

הדוח הזה מיועד לאלו שעדיין עוקבים אחרי נושאת המטוסים, אלו שעוצמים את העיניים ואומרים לעצמם שהכל נראה די בסדר. אז תעצמו אותן שוב לרגע. הרי דוח העוני הוא פרסום חופשי, וכל אחד יכול לבקש מהעוזר הווירטואלי שלו לתקצר לו אותו ולהשוות לאורך עשור, אבל אף אחד מאיתנו לא עושה את זה. לכן אני כותב לכם כדי שאולי פעם נחשוב שדוח כזה הוא כמו מידע מודיעיני זול, חשוב וזמין – שבהחלט עשוי לבטא את תוצאות המלחמה הבאה, על עתידנו.

תסתכלו סביב ותגידו לעצמכם: האם יכול להיות שמצב החינוך קשור לרמת המיסוי? ליוקר המחיה המאמיר או למצב לימודי הליבה או השוויון בנטל? התשובה היא חיובית. זו מלכודת קורי העכביש שבה אנו חיים, הכל קשור. ולפני שאתם הולכים למקום הקל והממשלתי, לחבורת חסרי היכולת, תזכרו שמישהו בחר בהם.

דוח העוני הוא עלינו ולא עליהם, ככה זה בדמוקרטיה. אבל יש גם מקום לתקווה, כי ברגע שתקום מפלגה שתגיד את המילים: "יוקר מחיה", "חינוך" ו"רווחה", ולא יקראו לה בשם חרדי כזה או אחר, תשאלו את עצמכם אם תעשו עבורה חוג בית. אולי תשכנעו מישהו לתת לה סיכוי, וכשהוא ישאל אתכם מה עם איראן או עזה, רק תסבירו לו שהסיכוי של מפלגה כזאת הוא הסיכוי שלנו.

יש לנו עדיין זמן והזדמנות להסתכל על החיים כמשל, רגעים קטנים עם העיתון של שישי שנראה לפעמים כהולך ונעלם לצד חשיבותו העולה. כי מי באמת יעשה לנו את הקישור לדברים בפוש זריז? אז קחו את הזמן לקרוא ואת ההזדמנות לשנות, היא פשוטה ותלויה רק בכם.

צמצמו את החשיפה לתשדירי בחירות, הסירו התפרצויות פוליטיקאים מהרשתות החברתיות, והקימו קבוצה קטנה של אנשים כמוכם, שחושבת שיש לתת סיכוי למשהו אחר, למישהו שיגיד לכם שכל משימתו היא העוני – אז מה אם אולי היה גנרל או סתם אדם מוכשר וכריזמטי.

תנו צ'אנס למישהי שתגיד לכם שהיא מוותרת על קריירה מזהירה כדי לטפל במיסים שאתם משלמים, או לחבורת צעירים שבאמת תביא את המחירים באירופה לישראל - ולא רק בתשדירים שגם שר הכלכלה לא מאמין בהם - מבלי לפגוע ביצרנים מקומיים. ואם מישהו יעז לומר לכם "אבל מה עם המצב הביטחוני והאויבים שמסביב?", תענו לו כי מדינה שיודעת ליירט טיל בליסטי מחוץ לאטמוספרה, צריכה לדעת ליירט דוח עוני ולייצר אטמוספרה. מזה באמת אויבינו פוחדים, מהכוח לטפל במנעד רחב של דברים ולהוביל בעולם כל הזמן. מי שלא מאמין – שייצא בשאלה.

אז בפעם הבאה שאתם מבקשים לצאת לקפה של שישי בצהריים, או מנסים קצת לנוח ולתת לילדים זמן עם החברים אחרי שבוע עמוס, היכנסו למכונית וסעו לשוק הקרוב. חפשו את האנשים מהדוח, את אלו שמופיעים בשורות הקטנות והכל כך חשובות של חיינו. כי בלי לצאת מעט מאזור הנוחות שלנו – לא באמת נגיע.

תגיות:
עוני
/
יוקר המחיה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף