לא רק שהוא מונע בכל הכוח הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר האסון הרשום על שמו, בנימין נתניהו מנסה לייצר לעצמו ועדת חקירה אלטרנטיבית, עצמית, תוצרת בית, שמסקנותיה יוכתבו על ידו. ועדת חקירה סטרילית, שבה תובא רק גרסתו.
אז מה עושים? דבר ראשון, נתניהו התעקש לשקר ולטעון שההתערבות של בג"ץ באה מיד לאחר שנודע על עדותו. כאילו בג"ץ בעצם הוזעק כדי לבלום את יציאתה של האמת לאור. במציאות, הדיון בבג"ץ נקבע זמן רב לפני שנקבעה עדותו. אז מה עושים? איך מקדמים את האליבי בכל זאת? מייצרים מסלול עוקף, אלטרנטיבי: הישיבה שהתקיימה אתמול.
ואכן, אחד מדובריו היותר מגוחכים של נתניהו, איש ערוץ 14, מיהר להעלות ציוץ מפורט מדבריו (החסויים) של נתניהו בפני הוועדה הסודית בשעות אחר הצהריים. המסקנה: מדובר בצדיק. לא ועדת חקירה צריך נתניהו, אלא פרס ישראל. בואו נקווה שלא יתבע פיצויים מהמדינה. האיש הוא בעצם הקורבן העיקרי של 7 באוקטובר. תעזבו את הנרצחים, החטופים, הנאנסות, הנשחטות. זה נזק אגבי. תראו מה המנוולים עשו לשמו הטוב של נתניהו.
האליבי, ההדלפה והקבינט
זה נתניהו קלאסי. הוא אפילו לא צריך להדליף את דבריו. בשביל זה יש שם ח"כים. כל מה שצריך זה ללקט את כל המשפטים הנכונים שאמר לאורך 15 שנות שלטון בכל הישיבות האפשריות, ולהמטיר את המקבץ הזה על ראשם של מי שלא יודעים איך הדברים נאמרו, מה נאמר לפניהם ואחריהם, מהם ההקשרים ואיך הגיבו אחרים.
אתמול אחר הצהריים התברר שנתניהו מאוכזב מהאפקט התקשורתי של הצגת האליבי שלו בוועדה. מה עושים? משתמשים בישיבת הקבינט שכונסה באותו זמן והייתה מיועדת לדיון בנושא האיראני. למרבה הפלצות, מתברר שנתניהו הקריא גם לשרי הקבינט את שלל הציטוטים שמסר לוועדה. בבחינת, אם הח"כים לא ידליפו מספיק, השרים ישלימו אותם. העיקר שעולב צדקתו של המנהיג העליון יתגלה לעיני כל.
מי שמכיר את נתניהו מכיר גם את הטריקים והשטיקים האלה. פעם, לפני שנים רבות מאוד, סיפר לי אחד מעוזריו לענייני מודיעין שנתניהו לא תמיד חתם לצד דיווחי המודיעין הסודיים ביותר שהועברו אליו. "כל ראשי הממשלה יודעים שצריך לחתום, לפחות בראשי תיבות, על כל עמוד כזה", סיפר האיש, שמשתייך דווקא לימין, "אבל ביבי לא אהב לחתום. לא שאלתי אותו, אבל הבנתי. חתימה כזו היא בעצם הפללה. אם משהו קורה, החתימה מוכיחה שראש הממשלה ידע, הוזהר, תודרך. בשביל מה זה טוב?".
זו השיטה גם בדיונים עצמם. מאיר דגן היה מספר שגם כשנתניהו היה מאשר לו פעולות מסוכנות, הוא היה עושה את זה בניד ראש, או בקריצה. דגן היה מתעקש ומבקש לשמוע את האישור בקול רם, שיישמע גם בהקלטה ויופיע אחר כך בסטנוגרמה. לא תמיד נתניהו זרם. האיש מדבר כל חייו לפרוטוקולים. דואג שתמיד יוכל לשלוף מהם את המשפט שיוכיח את צדקתו, בכל מקרה ומצב.
התרעות פיקוד העורף