אלא שהטענות שכנגד מזכירות: כבר ב-2018 ביקש נתניהו מאמיר קטאר להזרים כ-30 מיליון דולר בחודש לחמאס, וב-2020 אמ"ן דיבר על מיליונים שמגיעים לארגון באופן קבוע. זו לא תקלה זמנית, זו מדיניות. אולם מלבד גופי הבטחון שהתנגדו, לטענת נתניהו, גם חלק מהשרים התנגדו. כלומר גם שריו שלו בממשלה עכשיו אשמים?
"ראש הממשלה - כולם אשמים חוץ ממני", זו הכותרת שהתנוססה אמש באולפן שישי. אני הייתי בוחרת בכותרת אחרת לגמרי "ראש הממשלה שוב מזלזל באינטילגנציה של מצביעיו, ומוכר להם עוד לוקש עלוב, על חוסר האחריות שלו", שגם אותו לדאבוננו הם יקנו בשקיקה.
כששמחי מגמד את את אחריות נתניהו רק בגלל שזה קרה תחת המשמרת שלו, הוא חוטא בראייה צרה ומצומצמת של תהליכים שנבנו מזה 15 שנה בראשות נתניהו, בראייה שלא מנתחת ניהול והחלטות כושלות של שנים, שהביאו לחיזוק חמאס בכספים, שעימם התחמש ארגון הטרור ובנה מנהרות לקראת המתקפה, באיפוק במבצעי עבר, שהובילו את חמאס להסיק שמדיניות ההכלה של נתניהו, היא קו יסוד.
שמחי שכל ערב שישי, יוצא מעורו כדי להגן על ראש הממשלה, עד כדי כך שהוא נשמע כבר לא מאמין לעצמו, ניסה להצדיק את נתניהו בטענה שאנשי ביטחון הזהירו אותו שחיסול הנהגת חמאס יביא למלחמה. שמחי גם החל לעסוק בניחושים צולעים: "כנראו אמרו לו (כשהוא מתכוון למגורמי הבטחון), שאם הוא יחסל את ראשי החמאס, תהיה מלחמה.
דנה ויס הציגה את לב הבעיה שברורה לנו העיתונאים אבל פחות לציבור הרחב: נתניהו בוחר ציטוטים מתוך פרוטוקולים של משפטים חלקיים, מתאים אותם לנרטיב הרצוי לו, ומנכס לעצמו את הסמכות לקבוע מה הציבור רשאי לדעת. כשבפועל לא מאפשר לאחרים להיחשף לאותם פרוטוקולים, על מנת לקבל את התמונה המלאה ולהציגה לציבור שמחויב לקבל תשובות. גורמים שעבדו עם נתניהו, אומרים לויס בגלוי שהוא מפרק את המדינה מבפנים, עושה שימוש פוליטי בצמרת הביטחונית ומסכן את ביטחון ישראל.
האחריות של נתניהו איננה רק משום שזה קרה במשמרת שלו. היא נובעת ממדיניות ארוכת שנים שהוא הוביל: בניית חמאס כפרטנר, קניית שקט בכסף, והעמקת קונספציה שהתפוצצה לנו בפנים ב-7 באוקטובר. מערכת הביטחון כבר שילמה את המחיר, מפקדים הודחו, התפטרו או לקחו אחריות. היחיד שמסרב לעשות זאת הוא מי שעומד בראש הפירמידה.
אברמוביץ' יצא בקריאה חשובה מאין כמותה, כשהוא פונה לראשי מערכת הבטחון לשעבר, שאין להם כוונות להתמודד בפוליטיקה, והם כיום מחוץ למעגל, ובהם שר הבטחון לשעברהרצי הלוי וראש השבכ לשעבר רונן בר ומבקש מהם לצאת לציבור ולספק לנו מידע שהוסתר מאיתנו עד כה. אם ראש הממשלה בוחר בערפול , אולי אלה שהיו בחדר צריכים לומר את האמת במלואה.
עד אז, קשה להשתחרר מהתחושה שהמסמך של נתניהו אינו כתב הגנה אלא עלבון לאינטליגנציה הציבורית. והוא מופנה בעיקר לבוחריו, בתקווה שימשיכו להאמין שהוא "מר ביטחון פופאי הכל יכול", גם כשהמציאות מספרת סיפור אחר לגמרי. המסקנה ברורה: חייבת לקום ועדת חקירה ממלכתית. אלא שקושמרו מיהר להזכרר לנו את מה שכבר ידענו, אנחנו נגיע לבחירות בלי תשובות. והמסמך של נתניהו? הוא לא התחלה של חשבון נפש. הוא יריית פתיחה בקמפיין נתניהו לבחירות הקרובות.
התרעות פיקוד העורף