יש שני נתיבים לעשיית החוקה בישראל. האחד, כתיבת הכל מחדש, תוך שילוב קטעים מתאימים מחוקי היסוד. השני, המשך בדרך שכבר הותוותה בעבר - השלמת החוקה על פי “פשרת הררי” מיוני 1950. על פי פשרה זו, החוקה הישראלית אמורה להיכתב פרק־פרק. כל פרק הוא חוק יסוד נפרד, ועם השלמת הפרקים כולם יש לאגדם לחוקה שלמה אחת.
הכנסת היא המשכה של האסיפה המכוננת שעליה הוטל, בתוקף מגילת העצמאות, להכין את החוקה הישראלית עד אוקטובר 1948. עשיית החוקה עוברת דרך הליכי החקיקה של הכנסת. אני מעדיף את השלמת החוקה על פי מתווה פשרת הררי, בהתאם להליך מוגדר, כיוון שזו ההיתכנות המעשית היחידה להשלמת החוקה.
כל מי שירצה לכתוב את החוקה מחדש יצטרך למצוא את האסיפה המכוננת שתאשר את פרי עמלו. לעומת זאת, אם נשלים את החוקה על פי המתווה שבו צעדנו עד היום, בתיקונים ובתוספות הנדרשים, תהיה לנו חוקה לא רעה כלל, שהולמת את המנטליות ואת המבנה של החברה בישראל. בהנחה שתיווצר בכנסת קבוצה חוצת מפלגות שתירתם לנושא, נוכל לקדם את השלמת החוקה בתמיכת התנועה לאיכות השלטון.
קידום זה ראוי להיעשות בשלבים. תחילה, סריקת כל חוקי היסוד שכיום בתוקף, תוך ניפוי עשבים שוטים שאין מקומם בחוקה, כמו חקיקה שנועדה לפתור בעיות אישיות, או חקיקה לצורך פתרון בעיות קואליציוניות חולפות.
בהמשך, השלמת הרשימה של זכויות היסוד החרותות של היחיד, שהן הלב המהותי של הדמוקרטיה, בדגש על עקרון השוויון בפני החוק, בזכויות וגם בחובות, ובתוספת חופש הביטוי, חופש המחאה, חופש ההתאגדות וחופש המדיה.
בשלב הבא, הסמכה מפורשת בחוק המעניקה לבית המשפט העליון את הכוח לבטל חוקים רגילים הסותרים את הוראות החוקה, אבל בהרכב מיוחד וברוב מיוחד, דוגמת הרכב של תשעה שופטים ורוב של שישה. מול כוח זה, שאנו קוראים לו כוח הביקורת השיפוטית, Judicial review, יש לחוקק פסקת התגברות המאפשרת לכנסת לבטל החלטה של בית המשפט העליון המבטלת חוק, אך לא ברוב רגיל של חברי הכנסת (מה שיוליד ביטול אוטומטי על ידי הקואליציה), אלא ברוב מיוחד של 70 מחברי הכנסת.
זכויות היסוד של היחיד אינן מוחלטות. אי אפשר לבטלן, אך מותר לפגוע בהן אם קיים אינטרס לאומי המצדיק זאת. פסקת התגברות תייצר איזון מול החלטת בית המשפט העליון המבטלת חוק.
לאחר כל אלה, חקיקת חוק יסוד החקיקה. בתוקף חוק יסוד זה יעוצבו בחוק הליכי החקיקה עצמם, המוגדרים כיום בתקנון הכנסת, ותיקבע רמת שריון ועליונות שווה לכל חוקי היסוד. ניתן יהיה לחוקק או לשנות חוק יסוד רק ברוב מיוחד של חברי הכנסת.
כיום, שריון חוקי היסוד אינו ברמה שווה. לדוגמה, את שיטת הבחירות ניתן לשנות ברוב של 61 מחברי הכנסת, בעוד שאת הארכת תקופת הכהונה של הכנסת ניתן לשנות ברוב של 80. ויש חוקי יסוד שלהם אין אפילו הגנה של רוב מוחלט.
עם השלמת התהליך הזה תהיה לישראל חוקה שלמה. הדבר ניתן להשגה לאחר עמל רב ודבקות במטרה. מול יוזמות חקיקה של הקואליציה הנוכחית, שמגמתן לתעל את כל הכוח השלטוני למוקד אחד, יוזמת התנועה לאיכות השלטון ברוכה וחשובה.
התרעות פיקוד העורף