ענפים מרכזיים במשק מנוהלים בידי גופים שהוקמו בעשורים הראשונים למדינה מתוך צורך לאומי לייצב את הכלכלה. מה שהחל כצו השעה הפך במרוצת השנים למערכת של מונופולים רבי-עוצמה שמתנהלים ללא בקרה ממשית ומחזיקים בכוח בלתי מוגבל.
בעשורים האחרונים נבלמו ניסיונות רבים לשחרור חסמים, הסרת רגולציה עודפת וקידום תהליכי ייעול. כל ניסיון לפתוח שווקים לתחרות נתקל בהתנגדות חריפה. כל ניסיון להזיז במעט את הגבינה הופך במהרה לקמפיין עתיר תקציב, בדומה לזה שמתחולל בימים אלה תוך פרסום אגרסיבי באמצעי תקשורת מגזריים שמזוהים עם סמוטריץ' וכוללים תכנים מגמתיים, חלקיים ולא פעם רחוקים מהמציאות בשטח.
דוחות ה-OECD מציבים את ישראל בצמרת המפוקפקת של מדד הריכוזיות, שמובילה לעלייה משמעותית ביוקר המחיה בכל תחומי הצריכה. מנגד, מדינות כהולנד, ניו זילנד ודנמרק, שמשוחררות מכבלי רגולציה ומונופולים ממשלתיים, נהנות מתחרות חופשית וכתוצאה מכך מצליחות לספק לצרכנים סלי מוצרים במחירים סבירים, תוך שמירה על איכות גבוהה, חדשנות ושירות יעיל.
הדוגמאות המעטות שהצליחו לשבור את מחסום המונופולים ולהוזיל מחירים מוכיחות כמה גדול כוחו של השוק החופשי כשהוא לא כבול בשלשלאות בירוקרטיות. רפורמת "שמיים פתוחים", שהביאה חברות כריינאייר ואיזי ג'ט לישראל, הפכה את החלום של חופשה משפחתית באירופה למציאות נגישה וזמינה לרוב הישראלים.
מנגד, בקווים הפנים-ארציים, כמו אלה המובילים לאילת, אנו עדים למסכת מתמשכת של ביטולים ואיחורים, בשל העובדה הפשוטה שקיימות רק שתי חברות שאוחזות בציבור הצרכנים כבבן ערובה.