במקביל, קבע עבאס את ה-14 במאי 2026 כמועד כינוס הוועידה הכללית השמינית של תנועת פת"ח ברמאללה, בעוד שהממשלה כבר הכריזה בעבר על ה-25 באפריל 2026 כיום הבחירות לרשויות המקומיות - כולל ברצועת עזה.
על פניו, מדובר בניסיון להיערך ל"יום שאחרי" ולענות לדרישות האמריקאיות לרפורמה ברשות הפלסטינית. אולם בחינה רצינית של המהלך, ובראשה ההצהרה על קיום בחירות בעזה, אזור שבו אין לרשות כל אחיזה מאז 2006, מבהירה כי מדובר ביוזמה שנידונה לכישלון מראש, כמו היוזמות בעבר. לא מדובר בניסיון לרפורמה אמתית, אלא במנגנון הישרדות של שלטון מושחת וחסר לגיטימציה - פאסדה פוליטית.
הניתוק בין הנהגת הרשות לבין הרחוב הפלסטיני אינו חדש. כבר ב-2021 הכריז עבאס על בחירות לפרלמנט הפלסטיני, לראשונה מאז תבוסת פת"ח לחמאס ב-2006. גם אז הצביעו הסקרים על התחזקות חמאס ועל סיכוי ממשי להפסד אלקטורלי נוסף של פת"ח. ככל שהתבהרה התמונה, כך החלו לצוץ ברמאללה "נסיבות מיוחדות", ובראשן סוגיית ירושלים - ששימשו כתירוץ לדחיית הבחירות. חמאס ניצלה את המהלך כדי להציג את עצמה כמובילת "ההתנגדות", והדינמיקה הזו תרמה להסלמה שהובילה בסופו של דבר למבצע "שומר חומות".
גם כיום ברור בלשכת יו"ר הרשות הפלסטינית ברמאללה כי הצהרה על הצבת קלפיות בעזה החרבה היא תרגיל יח"צ בלבד, המספק מראש את התירוץ הבא לדחייה או ביטול של הליך דמוקרטי. עבאס יודע כי לא ישראל ולא ממשל טראמפ יאפשרו כניסת ועדת הבחירות של הרש"פ לרצועה שאינה עוד בשליטתו, וספק אם תחזור אליה בשנים הקרובות, בזמן שמתנהלים ניסיונות לבנות שם מסגרת שלטונית חלופית.
כדי להבין את התמונה הכוללת, חשוב לציין תוצאות נוספות מהסקר של שקאקי. התשישות בעזה ניכרת, כך גם הרצון בשיקום. התמיכה בפתרון שתי המדינות זינקה שם ל-61%, אך הנתון הזה מטעה: התמיכה מותנית בתנאי יסוד אחד - שחמאס תישאר חמושה ושולטת. כלומר, גם כאשר הציבור מחפש אופק מדיני, הוא אינו רואה ברשות הפלסטינית כתובת אמינה או לגיטימית להובלתו. בגדה, לעומת זאת, אין תשישות אלא זעם - תחושת חוסר ביטחון אישי, חזרת "הכיבוש" למרכז סדר היום, ותפיסה שחמאס היא היחידה ש"עשתה משהו" אחרי שנים של קיפאון ושחיתות ברמאללה.
במציאות הזו, הכרזתו של עבאס על בחירות כלליות נראית פחות כמהלך אמיץ, ויותר כניסיון מאוחר ליצור אשליה של תהליך פוליטי - בלי כלים, בלי לגיטימציה ובלי נכונות לשלם את המחיר.
המשמעות לישראל ולמערב ברורה: מי שבונה על כך שהמערכת הפלסטינית תתכנס מעצמה לתהליך דמוקרטי שיחזק את "המחנה המתון" ויחליש את חמאס, מתעלם מהנתונים. כל עוד הרשות חלשה, בלתי אהודה ומזוהה עם שחיתות, וכל עוד חמאס נתפסת כמי שמסוגלת "להזיז משהו", גם מועד בחירות שעבאס יחתום עליו עלול להפוך לעוד מנוף לערעור, להסלמה ולביסוס נוסף של התנועה האיסלאמיסטית, ולא להתחדשות שלטונית אמיתית.
התרעות פיקוד העורף