הרוש וביטון שנעצרו בזירה הכחישו שהיכו את קדם. הרוש טען שניסה להפריד בין אנשים במאבק ושרגלו "התעופפה" ופגעה בקדם ללא כוונה. במשטרה לא קנו את גרסתם והוגש נגדם כתב אישום. לבסוף נחתם איתם הסדר טיעון. הרוש וביטון לא ייכנסו לכלא, אלא ירצו עבודות שירות. הצטרפות לפטרולים של "הצל", משהו?
תולדותיה של תנועת המחאה רצופות מקרים דומים. אפשר כמעט לחוש באוויר את הצורך הכמעט-נואש בהגנה. בינתיים כולם בצד הזה ילדים טובים. השאלה התהליכית, עדיין ברמה האקדמית, היא אם הפוליטיקלי קורקט הזה של המחאה יתמרץ את הפלנגות הפוליטיות של נתניהו להמשיך בקמפיין ה-D9 הפרלמנטרי לטובת הפיכה משטרית, בידיעה שזה יעבור בשקט.
זוהי מראה בעייתית של החברה שהקימה את המדינה. הפלמ"ח היה סיירת מטכ"ל של אותם ימים, והיה צאצא לגיטימי של מפלגות השמאל. בן-גוריון, בטענה נכונה של צבא אחיד, לא עשה שום דבר כדי להאחיד ולשלב את הפלמ"ח בצה"ל. הוא פירק את הפלמ"ח שהפחיד אותו מטעמים אישיים ומפלגתיים. והשאר היסטוריה שחוזרת על עצמה בהפוכה. הבעיה: מכת הפרחחות האלימה היא הקדימון לבחירות, והיא מחייבת עבודת שטח של האופוזיציה. הפלמ"חניקים, מאז הפירוק, מחפשים את המחר.
התרעות פיקוד העורף