זה לא שעיניו של אדם כלשהו צרה בכך שערבים מוצאים את דרכם בעולם הרפואה, אלא שבמקרה הנוכחי לא מדובר בריבוי טבעי או בהצטיינות יתרה של אנשי המגזר בעולם הרפואה. הגידול בעיקר בגלל תקנות העדפה מתקנת, שמעדיפה לא יהודים על פני יהודים, ובשל מדיניות פרוגרסיבית קיצונית שמוביל משרד הבריאות. מהנתונים עולה שאזרח ערבי, שלא שירת בצה"ל ולכן גם גיל לימודי הרפואה, ההכשרה וקבלת התעודה, נמוך יותר, שקיבל 650 במבחן הפסיכומטרי, יכנס ללימודים ויקבל סבסוד של כ-400 אלף מכספי המדינה. יהודי, ששירת בצה"ל, ולרוב גם משרת במילואים, שנכנס ללימודים בגיל מאוחר יותר, לא יכול להתקבל בנתונים האלה ולכן יאלץ ללמוד בחו"ל בעלות של כ-700 אלף שקל מכיסו.
ואם לא די בזה, מדינת ישראל מכירה באוניברסיטאות ערביות הפועלות בשטחי יהודה ושומרון כמו א-נג'אח בשכם ואחרות, ומאפשרת לבוגריהם לשמש כרופאים בישראל. ולא זו אף זו, כ-70 סטודנטים ערבים תושבי יו"ש שאינם אזרחי ישראל, מורשים לשמש מתמחים ואף מקבלים שעות קליניקה בבתי חולים בישראל בזמן לימודיהם - כמובן על חשבון אזרחי ישראל.
במשרד הבריאות לא רואים בכך כל בעיה ומעודדים את התופעה. כל מי שמנסה, כולל בכירים מתוך המשרד, להתלונן על הפגיעה באיכות הרפואה והידרדרות הרמה הרפואית כתוצאה ממהלכים אלה, מותקף בהאשמה לגזענות, תוך התעלמות מוחלטת בכך שהדבר נובע מתנאים לא שוויוניים שהם עצמם יצרו בין ערבים ויהודים. הצעת החוק החדשה של סעדה תעצור את המצב הבלתי הוגן ותקבע שלא יינתנו תקנים בלימודי הרפואה וההתמחות למי שלא שירת בצה"ל או שירות לאומי. כמובן שמי שלא אזרח ישראלי אלא תושב רמאללה, שכם ושאר ערי יו"ש, לא יוכל להשלים את חוקת לימודיו באמצעות שעות קליניקה בבתי חולים ישראליים.