וושינגטון, אמש. דלת סגורה. שיחה ממושכת. ללא שאלות, ללא הצהרות. מן החדר יצא מסר חד: אין הסכמה מכרעת, אין הכרעה. ״ממשיכים עם טהרן. עסקה עדיפה בשלב זה על פני מערכה״. לשכת ראש הממשלה הסתפקה בנוסח מצומצם, תיאום הדוק והצגת צורכי ישראל.
המסקנה שלא נכתבה ברורה: שום הסכם בין וושינגטון לטהרן אינו מחייב את ירושלים. לא מדינית, לא משפטית ולא מוסרית. אמנת וינה קובעת שאמנה אינה יוצרת חובות למדינה שלישית ללא הסכמתה. זה גבול ריבוני. חיי אזרחי ישראל אינם כפופים ללוח זמנים אמריקאי או לשיקול זר. מסמכים אינם מציאות. נותרת שאלה אחת: האיום הוסר, או שהוא עומד.
הטעות האסטרטגית היא לצמצם את האיום האיראני לגרעין בלבד. טהרן בנתה מערך משולב: גרעין כמטרייה, טילים בליסטיים ככלי הכרעה, שליחים כזרועות קדמיות. מלחמת 12 הימים ביוני 2025 המחישה זאת. מאות טילים בליסטיים ואלפי כטבמים שוגרו לעבר ישראל. זו איננה תקרית. זו תשתית אש. עומס אש רציף על העורף. כאשר בטהרן מבהירים שהיכולת הטילית אינה נתונה למשא ומתן, המשמעות ברורה: האגרוף יישאר מונף גם אם ייחתם הסכם.
בסוגיית הגרעין אין מקום לאשליות. פיקוח חלקי, היעדר אימות מלא של מלאים ושימור הידע ההנדסי פירושם אחד: היכולת לא נעלמה. גם לאחר התקיפות הקודמות ההערכה הייתה ברורה: נדחתה, לא הושמדה. דיפלומטיה יכולה להשהות. היא איננה מוחקת יכולת.
העניין איננו רק חומר בקיע. זו השיטה. חיזבאללה בלבנון, חמאס והגיהאד האסלאמי בעזה, החותים בתימן, מיליציות שיעיות בעיראק ובסוריה. מימון, אימון, חימוש והכוונה. ארכיטקטורה התקפית רב זירתית. כאשר מדינה מפעילה אש ישירה ובמקביל שליחים, זו דוקטרינה.
מבט פנימה משלים את התמונה. גלי מחאה נענו בדיכוי, בירי, במעצרים ובהוצאות להורג. משטר הנשען על מיתוס בלתי מנוצחות והפחדה חיצונית פועל מתוך אינסטינקט שרידות. נכסי כוח אינם ננטשים. הם נלקחים.
המשפט הבין לאומי איננו חסם. מגילת האום מכירה בזכות להגנה עצמית במקרה של התקפה מזוינת. מתקפות ישירות כבר התרחשו. קיים מערך שליחים מתמשך הנתמך בידי מדינה. לא ענישה. מניעה.
מלחמת 12 הימים נעצרה גם בשל התערבות אמריקאית. הפסקת האש מוסגרה כהישג. עבור וושינגטון הצלחה דיפלומטית. עבור ישראל דחיית הכרעה. הבחירה: מהלך מלא, או מהלך סמלי.
זו שאלה מבצעית. אם ארצות הברית תבחר שלא לפעול, או שתבחר במהלך סמלי, ישראל ערוכה לפעול לבדה. יכולת עומק. מודיעין בזמן אמת. פעילות חשאית. הגנה רב שכבתית. מאז יוני נוספו מערכות לייזר מבצעיות, שדרוגי יירוט והרחבת צי התדלוק. פחות תלות בחלונות זמן. יותר חופש פעולה.
נטרול היכולת הגרעינית והבליסטית איננו סימבולי. זו פגיעה בליבת המשטר. תחת סעיף 51 למגילת האום והפרקטיקה של הגנה עצמית מול איום מתמשך, פעולה נגד תשתית שלטונית המייצרת איום קיומי היא לגיטימית. כאשר המשטר הוא מנגנון ההתקפה, סילוקו איננו חריג, הוא מהלך הגנתי.
התיק האיראני חייב להיסגר. לא מושהה, לא מנוהל. סגור. כדי לרכז את המבט בטורקיה. כל עוד איראן היא הכותרת - גרעין, טילים, שליחים - טורקיה נהנית מהסחת הדעת. איראן מארגנת את סדר היום בוושינגטון ובבריסל. היא החירום שמקפיא דרישות. הסר את החירום, והסבלנות נגמרת.
באנקרה מבינים. איראן לחוצה אך שורדת היא נכס. הכרעה מזיזה את הזרקור. וכשהזרקור זז, הקובץ הטורקי נפתח במלואו. וושינגטון רשאית להאמין בריכוך מדורג. ירושלים איננה מהמרת. ביטחון איננו תקווה אלא יכולת. הזמן היה הכלי של טהרן. הפעם הוא לא יהיה.
התרעות פיקוד העורף