שתי הערכות סותרות הופצו בקשר לתוכן הפגישה ומהותה והערפל הסמיך שפוזר סביבה. הראשונה היא שהחתירה של טראמפ להסכם עם איראן פערה - לראשונה מאז שנכנס לבית הלבן - פער עצום בין ארה"ב לישראל. הרי כל הסכם, ולא מה משנה מה יהיה כתוב בו, כולל כניעה מוחלטת של איראן לדרישות האמריקאיות - רע לישראל.
אלא שלפי ההתנהלות בשנה האחרונה נראה שזו תהיה הערכה שגויה. ההערכה היותר סבירה היא שהשניים מאוד מתואמים, כפי שהיה עד היום בכל נושא, אלא שהתיאום הזה מפריע למשחק השחמט שמשחק טראמפ עם איראן. ושנתניהו לא נלחם להכניס את נושא הטילים והפרוקסי לתוך ההסכם, אלא לתאם מטרות, תוך הצגת חומרים מהמודיעין הישראלי שיסייעו לכוחות האמריקאיים במתקפה שבוא תבוא.
נתניהו לא הגיע בסופו של דבר עם מפקד חיל האוויר הבא כמתוכנן, אבל כן הגיע מצויד בקלסר גדוש בחומר. לא הפרוטוקולים של 7 באוקטובר ממבקר המדינה, אלא חומר אחר, יעיל ושימושי עבור האמריקאים, וכזה שלא מותיר ספק לגבי כוונתם של האיראנים במו"מ. אם היה כזה בכלל.
דקה אחרי הפגישה הוציא הנשיא האמריקאי הודעה שגם אחרי המפגש עם ראש הממשלה הישראלי, הנתיב הרצוי מבחינתו הוא המסלול הדיפלומטי. אחרי הודעה כזאת היו חברי האופוזיציה בישראל צריכים לחגוג על הכישלון של נתניהו ולהכתיר את הביקור כתבוסה מוחלטת, כפי שניסו פעמים רבות בעבר והובכו. אבל אפילו הם למדו שכדאי להיות זהירים בכל מה שקשור ליחסי נתניהו וטראמפ, ושאין לדעת מאיזה כיוון תבוא להם, ולציבור כולו בארץ ובעולם - ההפתעה.
המפרקים מתפרקים
הרבה מים זרמו בירקון מאז. ואין-ספור גילויים, פרשיות, תמלילים מזויפים, רוגלות, שקרים ותופרי תיקים שהתגלו, חלקם הודו בכך בעצמם, שהתנקזו כמעט כולם למשפט פלילי אחד - וראש ממשלה שמסרב בניגוד לכל ההערכות להיכנע, ושואף להמשיך לנהל אותו הרבה מעבר למתוכנן. או יותר נכון הרבה מעבר למה שתכננו עבורו מחולליו.
ניצן שימש ראש המערכת כמעט שנתיים וחצי לפני הגעתו של מנדלבליט. שלט בה ביד רמה וללא עוררין. ליועמ"ש החדש לא היה כל סיכוי, גם אם היה מנסה. די היה בחשד קל או בעבירה פעוטה כדי שיהיה אפשר לשלוט בו ולהופכו לפודל צייתן. כמי שהגיע לתפקיד כשחמאה גדולה מרוחה על ראשו מאז פרשת הרפז, המלאכה של ניצן הייתה קלה למדי.
הפרשה אומנם טויחה וננעלה, והתיקים נגד מנדלבליט, כמו של כמעט כל יתר המעורבים, נסגרו, אבל מסיבה כלשהי עילת הסגירה לא נרשמה. מנדלבליט, שמעולם לא הסתיר את רצונו לכהן כשופט בבית המשפט העליון, דרש להוסיף במפורש כי העילה היא חוסר אשמה. ניצן החליט פשוט לא להחליט. לא לפה ולא לשם. מהר מאוד הבין היועמ"ש מי הבוס ומי החייל. מי בעל הבית האמיתי של הפרקליטות ומי רק אורח לרגע שצריך ליישר קו.
השבוע נחשף על ידי בית המשפט כי בדיון שהתקיים בין מנדלבליט לצוות החקירה שהוביל את חקירת נתניהו, קבל היועמ"ש בפניהם על כך שחקרו עניין שלא אישר, כנדרש בחוק. ממצאי החקירה הם שהולידו את תיק 1000 - תיק המתנות. "זה במפורש לא מה שאישרתי לחקור", אמר להם מנדלבליט באותו דיון. אז אמר.
מאז שפרש ניצן מהתפקיד ומונה לראש הספרייה הלאומית על ידי הממשלה הקודמת, נעלם הפרקליט לשעבר מהעין הציבורית. בעוד גיבורי משפט נתניהו האחרים, כמו מנדלבליט ואלשיך, צצים מדי פעם באולפנים ומביעים את דעתם בנושאים שעל סדר היום, ניצן גזר על עצמו שתיקה. גם לאירועים פומביים כמו כינוסים של לשכת עורכי הדין ואירועים אקדמיים, לא מגיע ניצן, וכבר זמן רב עבר מאז שנראה על במה נושא את דבריו.
זו תהיה ההחמצה המרכזית השנייה בקריירה רבת- השנים שלו. ההחמצה הראשונה אולי מכאיבה לו אף יותר. הפלת נתניהו. גם בכך כשל. השתיקה של ניצן תופר בקרוב, עת יעלה על דוכן העדים וישטח את חלקו בפרשה. זאת אם המשפט אכן יימשך.
הפושעים הפכו לקורבנות
הפשיעה במגזר הערבי, כולל מקרי הרצח, גברה בשנה האחרונה לעומת אשתקד, שבה המצב היה גם כך עגום. האשמים המרכזיים לכך הם הערבים הפושעים עצמם. אלא שבהיפוך מוחלט של המציאות, הצליחה הנהגת ערביי ישראל - הארצית, המקומית והדתית - בסיוע גורמי שמאל, אופוזיציה וארגונים שונים, לשנות את הנרטיב ולהציג את הממשלה והמשטרה כאשמות הבלעדיות בפשיעה הערבית. הערבים הפושעים הם בכלל הקורבנות בסיפור הזה. ושמקור כל רע, פשע ורצח, הוא הממשלה והמשטרה.
זה לא שעינו של אדם כלשהו צרה בכך שערבים מוצאים את דרכם לעולם הרפואה, אלא שבמקרה הנוכחי לא מדובר בריבוי טבעי, או בהצטיינות יתרה של אנשי המגזר בעולם הרפואה. הגידול הוא בעיקר בגלל תקנות העדפה מתקנת, שמעדיפה לא-יהודים על פני יהודים, ובשל מדיניות פרוגרסיבית קיצונית שמוביל משרד הבריאות.
מהנתונים עולה שאזרח ערבי, שלא שירת בצה"ל - ולכן גם גיל לימודי הרפואה, ההכשרה וקבלת התעודה, נמוך יותר - שקיבל 650 במבחן הפסיכומטרי, ייכנס ללימודים ויקבל סבסוד של כ-400 אלף מכספי המדינה. יהודי, ששירת בצה"ל, ולרוב גם משרת במילואים, שנכנס ללימודים בגיל מאוחר יותר, לא יכול להתקבל בנתונים האלה, ולכן ייאלץ ללמוד בחו"ל בעלות של כ-700 אלף שקל מכיסו.
ואם לא די בזה, מדינת ישראל מכירה באוניברסיטאות ערביות הפועלות בשטחי יהודה ושומרון, כמו א-נג'אח בשכם ואחרות, ומאפשרת לבוגריהן לשמש כרופאים בישראל. ולא זו אף זו, כ-70 סטודנטים ערבים תושבי יו"ש, שאינם אזרחי ישראל, מורשים לשמש מתמחים ואף מקבלים שעות קליניקה בבתי חולים בישראל בזמן לימודיהם - כמובן על חשבון אזרחי ישראל.
במשרד הבריאות לא רואים בכך כל בעיה ומעודדים את התופעה. כל מי שמנסה, כולל בכירים מתוך המשרד, להתלונן על הפגיעה באיכות הרפואה והידרדרות הרמה הרפואית כתוצאה ממהלכים אלה, מותקף בהאשמה לגזענות, תוך התעלמות מוחלטת מכך שהדבר נובע מתנאים לא שוויוניים שהם עצמם יצרו בין ערבים ליהודים.
הצעת החוק החדשה של סעדה תעצור את המצב הבלתי הוגן ותקבע שלא יינתנו תקנים בלימודי הרפואה וההתמחות למי שלא שירת בצה"ל או סיים שירות לאומי. כמובן שמי שלא אזרח ישראלי, אלא תושב רמאללה, שכם ושאר ערי יו"ש, לא יוכל להשלים את חוק לימודיו באמצעות שעות קליניקה בבתי חולים ישראליים.
דמי חבר לארגון עוין
מדובר בארגון פוליטי, אנטי-ישראלי ופרו-חמאס, שהשפעתו על מדיניות הפנים בתחום הבריאות והחינוך עצומה. בדיוק כמו שאר מוסדות האו"ם, רק בלי הווטו האמריקאי. הארגון, שישראל באופן אבסורדי משלמת דמי חבר שנתיים על הזכות המפוקפקת להיות שותפה בו, מגנה את ישראל ותוקף אותה באופן חד-צדדי ומוטה מאז תחילת המלחמה בעזה. ואין פלא - למדינות החברות בו רוב מובהק של מדינות אנטי-ישראליות, כמו מדינות ערביות, מוסלמיות, וכן מדינות הציר האנטי-אמריקאי כמו רוסיה, סין ואיראן.
לא רק השפעה הרת אסון של מדינות עוינות השותפות בו אמורה להפריע לישראל. 60% מתקציב הארגון מגיעים מהמדינות. יתר 40% מהתקציב מגיעים מקרנות שונות, שבהן מושקעות בסכומי עתק חברות התרופות. רבות מהחלטות הארגון, שמשפיעות על העולם כולו - כמו למשל בתקופת הקורונה או במדיניות החיסונים - לא נובעות משיקולים רפואיים מקצועיים, אלא מאינטרסים כלכליים של אותן חברות.
כמו כמעט כל הארגונים הבינלאומיים הרשמיים, שרובם אנטי-ישראליים מובהקים, אין לישראל כמעט כל תועלת בחברות בהם, למעט יוקרה ומעמד. וכמו במקרה שלהם, כך גם במקרה של ארגון הבריאות העולמי - רב הנזק על התועלת.
דוברות הפרקליטות, שאליה הפנה שי ניצן, לא השיבה על שאלות "מעריב" הקשורות לפרקליט לשעבר. במקום המענה המבוקש בחרה להגיב כי "הנתונים המופיעים בפנייתך שגויים. השבוע לא פורסם 'פרוטוקול דיון דיון', כי אם מקטעים חלקיים ממנו, וממקטעים אלו כלל לא עולה כי 'מנדלבליט לא אישר את פתיחת תיק 1000' כפי שמוצג בפנייה; להפך - גם במקטעים שפורסמו, היועץ המשפטי לממשלה אומר כי הוא אישר בדיקה של קבלת מתנות בהיקפים גדולים לבנימין נתניהו.