30 שנה אחרי חטא חברון - נתניהו מתחיל לתקן את יהודה ושומרון | אריה אלדד

גם אם היו טעמים זרים בהחלטותיהם החשובות של שרי הקבינט השבוע לשינוי דרמטי של המציאות המשפטית והאזרחית ביהודה ושומרון - יבורכו ההחלטות, ובזכותן גם המחליטים

פרופ' אריה אלדד צילום: ללא קרדיט
בנימין נתניהו במליאת הכנסת
בנימין נתניהו במליאת הכנסת | צילום: רויטרס
4
גלריה

האם רק מעשה טוב שנעשה בכוונה להיטיב, ולא מ"שיקולים זרים", נחשב במאזן החיוב והשלילה של מעשי האדם? חז"ל נתנו דעתם על השאלה וקבעו "מתוך שלא לשמה - בא לשמה". כלומר, גם לימוד תורה לשם הכבוד למשל ("שלא לשמה") עשוי להוביל בסופו של דבר לעשייה פנימית וטהורה.

הסכמי אוסלו
הסכמי אוסלו | צילום: ראובן קסטרו

אז בא הקבינט השבוע וביטל את תוקף החוק הזה. בשעה טובה. ציונית, תועלתית ומוסרית היינו חייבים לבטל חוק גזעני זה גם אם הרשות הפלסטינית תתעלם מהביטול, והיא עדיין עשויה להעמיד לדין מי שמכר קרקע ליהודים אם נלכד בידי מנגנוני הביטחון שלה. אבל דומה כי לרש"פ די צרות משלה בלי להתקוטט איתנו על יישום החוק הזה.

ועוד בתחום המקרקעין, החליט הקבינט לחשוף את רישומי הבעלות ("ספרי הטאבו") הירדניים. אף שבידי ישראל עותקים מלאים של כל רישומי הבעלות הללו, והם אינם מוחזקים רק ברמאללה - הוטל חיסיון תמוה על הרישומים הללו, מצב שאִפשר תרמיות והונאות שונות, זיופים וטענות בעלות כוזבות, והיווה קרקע פורייה שפרנסה מאות עורכי דין באלפי תיקים ורבבות שעות התדיינויות בבתי משפט. ומעתה - כשם שאדם יכול לעיין בספרי המקרקעין בתל אביב ולדעת מי בעליו החוקי של מגרש או בניין - כך יהיה גם בשדות בנימין והרי יהודה.

למנהל האזרחי לא היו סמכויות אכיפה למנוע זיהומי אוויר ומים שמקורם בשטחי הרש"פ, או למנוע מקבלנים ושודדי עתיקות שהחליטו, על דעת עצמם או בשליחות הרש"פ, להרוס אתרים ארכיאולוגיים ראשונים במעלה ביו"ש או לבנות עליהם. על פי ההערכה - כ-80% מהאתרים הארכיאולוגיים מימי בית ראשון ושני בשטח - נפגעו. כך מזבח יהושע בהר עיבל, עתיקות סבסטיה היא שומרון העתיקה, המבצר החשמונאי בתל ארומה, ארמונות החשמונאים ביריחו ועוד.

החלטת הקבינט מרחיבה את סמכויות האכיפה של מדינת ישראל גם בשטחי A ו-B: אם הערבים בנו על ארמונות החשמונאים - יהיה ניתן להרוס את מה שבנו. אם הזרימו ביוב לנחל - יהיה אפשר להקים מתקן שפכים ולחייב את הרש"פ בעלויות. וכך ביחס לאשפה.

אבו מאזן, נשיא הרשות הפלסטינית
אבו מאזן, נשיא הרשות הפלסטינית | צילום: ארכיון פלאש 90

ממשלות השמאל לא רצו בריבונות ישראלית ביהודה ובשומרון. ממשלות ימין אולי רצו - אבל נרתעו בגלל התנגדויות בין לאומיות, או שחששו מהשלכות דמוגרפיות של החלת ריבונות אם תהיה כרוכה בהענקת אזרחות לתושבים הערבים. בין כה וכה - המדינה העבירה סמכויות לערבים במסגרת הסכמי אוסלו ואחר כך בהתנתקות. היו ממשלות שהקימו יישובים יהודיים, והיו שנמנעו מכך והגבילו את התפתחותם של היישובים הקיימים.

בנייה ביהודה ושומרון
בנייה ביהודה ושומרון | צילום: בן דורי, פלאש 90

נתניהו כראש ממשלה נתן את ברכתו ותמיכתו אם העריך שהמציאות הבין לאומית מאפשרת - ואם זה היה כדאי לו מבחינה פוליטית. הוא לא היה נגד, אבל תמיד כדאי לגזור קופון אם אפשר. אפשר שעתה הוא מנסה להקדים רפואה למכה העלולה לבוא כשיתברר לתומכיו כי בלחץ טראמפ ויתר על הכרעת חמאס ועל פירוקו מנשקו לפני שיקום הרצועה.

לנתניהו, כ"ץ ואחרים משרי הליכוד - התמיכה בהתיישבות היא בעיקר אמצעי לריצוי הבוחרים והמתפקדים בדרך לפריימריז. איני חושש שמא אני דן אותם בחומרה יתרה בקביעה זו. שר הביטחון, שכל כך השתבח בהחלטות הקבינט השבוע - היה גם מי שהצביע בעד ההתנתקות בממשלת שרון. כך "הסתדרו הכוכבים" השבוע ואפשרו את החלטות הקבינט.

אבל הרי כבר קבעו חז"ל: "מתוך שלא לשמה - בא לשמה". גם אם היו להם טעמים זרים להחלטותיהם - יבורכו ההחלטות, ובזכותן גם המחליטים.

תגיות:
ישראל כץ
/
יהודה ושומרון
/
הקבינט המדיני בטחוני
/
הרשות הפלסטינית
/
מערת המכפלה
/
חברון
/
בצלאל סמוטריץ'
/
הסכמי אוסלו
/
פריימריז
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף