נושאות מטוסים לא מחכות לנצח: לאיראן נשאר מעט מאוד זמן להחליט | יעקב כץ

תגבור הכוחות האמריקניים במפרץ לצד מגעים דיפלומטיים עם איראן מציב מסר כפול של לחץ והרתעה. בישראל עוקבים בדאגה אחר פערי תפיסת הסיכון והשלכות האפשריות של הסכם עתידי

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
בנימין נתניהו, דונלד טראמפ
בנימין נתניהו, דונלד טראמפ | צילום: REUTERS/Jonathan Ernst
3
גלריה

התגבור הימי האמריקני במפרץ הפרסי, לצד המשך המגעים עם איראן, משדר מסר כפול - נכונות להסכם לצד איום בכוח. מבחינת וושינגטון, מדובר במנוף לחץ שנועד לשכנע את טהרן כי עדיף להגיע להבנות מאשר לבחון את נחישותה של ארצות הברית. בזירות עימות, מסרים אינם מועברים רק בדיפלומטיה אלא גם באמצעות פעולה צבאית. כפי שבעימותים אזוריים תגובה מדודה משמשת שפה של הרתעה והסלמה, כך גם פריסת נושאות מטוסים, משחתות וטייסות קרב בקרבת איראן משמשת כלי תקשורתי-אסטרטגי ברור.

המסר ברור: הדיפלומטיה היא האפשרות המועדפת, אך האופציה הצבאית נותרת על השולחן. מדובר במנוף לחץ שנועד להבהיר למנהיג העליון עלי חמינאי כי גרירת המשא ומתן או דחיית התנאים עלולה להביא לתוצאות כבדות. עם זאת, פריסת כוח ימי רחבה אינה יכולה להימשך לאורך זמן. נושאות מטוסים הן משאב יקר הנדרש בזירות נוספות, ולכן גם בטהרן מבינים כי חלון הלחץ האמריקאי מוגבל בזמן.

ההערכה היא כי טראמפ מהמר שהאיראנים יעדיפו הסכם על פני עימות צבאי. בישראל עוקבים אחר ההתפתחויות בדריכות - לא בשל חוסר אמון במחויבות האמריקנית לביטחון ישראל, אלא בשל פערי תפיסת הסיכון בין המדינות.

חלון הלחץ האמריקאי מוגבל בזמן. נושאת המטוסים אברהם לינקולן
חלון הלחץ האמריקאי מוגבל בזמן. נושאת המטוסים אברהם לינקולן | צילום: פיקוד מרכז ארה''ב

ארצות הברית מופרדת מאיראן באוקיינוס; ישראל נמצאת בטווח של כ-2,000 קילומטרים בלבד. עומק אסטרטגי שונה מוביל להערכת סיכונים שונה. גם כאשר רוב הטילים האיראניים יורטו בעבר, אחוז קטן שחדר הספיק לגרום נזק משמעותי. עבור הישראלים, האיום אינו תיאורטי אלא מיידי. פער תפיסתי זה מגדיר מהו “סיכון נסבל” עבור כל צד.

השאלות המרכזיות יישארו מוכרות

מעבר לכך, בדיפלומטיה רוויית מתיחות, המסרים הפומביים אינם משקפים בהכרח את מלוא התמונה. הצהרות על סבלנות לצד תגבור כוחות עשויות להתקיים במקביל לתיאומים חשאיים והיערכות לתרחישים צבאיים.

עבור הציבור בישראל, אי-הוודאות הזו מוחשית: האם נתב״ג יישאר פתוח? האם יישמעו שוב אזעקות? האם ייקראו מילואימניקים? התשובות אינן ברורות, ומעט מאוד נמצא בשליטת האזרחים. גם לזירה הפוליטית בארה״ב יש משקל. בקרב גורמים המזוהים עם תנועת “America First” קיימת טענה כי ישראל דוחפת את ארה״ב למלחמות שאינן שלה. גם אם טענות אלו אינן מבוססות, עצם קיומן משפיע על השיח הציבורי ועל קבלת ההחלטות.

התרחיש המסוכן ביותר מבחינת ישראל אינו רק הסכם פגום. בנימין נתניהו עם דונלד טראמפ
התרחיש המסוכן ביותר מבחינת ישראל אינו רק הסכם פגום. בנימין נתניהו עם דונלד טראמפ | צילום: אבי אוחיון לעמ

בינתיים, האסטרטגיה הישראלית המתבקשת היא תיאום הדוק עם וושינגטון, היערכות שקטה לכל תרחיש והבעת הסתייגויות בערוצים דיסקרטיים. בסופו של דבר, וושינגטון מדברת אל טהרן בשפת כוח המגובה במשא ומתן, ואיראן מחשבת את צעדיה. האתגר של ישראל הוא לוודא כי, בכל שפה שתיקבע לבסוף, היא לא תישאר מבודדת בתרגום.

תגיות:
ארצות הברית
/
איראן
/
ישראל
/
דונלד טראמפ
/
הסכם הגרעין
/
המלחמה עם איראן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף