נתניהו רואה הישג - אבל הפילוג הזה עלול להביא לסוף שלטונו | שלמה שמיר

פירוק יהדות התורה ופילוג בין הליטאים לחסידים הם פוטנציאל לשינוי מהותי, שעשוי להביא לקץ שלטון נתניהו

שלמה שמיר צילום: ללא
יהדות התורה
יהדות התורה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
2
גלריה

הפירוק של מפלגת יהדות התורה, שבא לידי ביטוי חלקי בהצבעה על תקציב המדינה, הוא הלכה למעשה פילוג בין נציגי הליטאים לנציגי החסידים במפלגה החרדית. תנועת החסידות נוסדה מלכתחילה, במאה ה־18, כמרד רעיוני, התקוממות אידיאית כלפי האליטה הליטאית של גדולי תורה, שנחשבה גורם מוביל בעם היהודי. זאת הייתה שכבה של רבנים שהתנשאה, ואפילו התרחקה מהיהודי הפשוט. מייסד תנועת החסידות, הבעל שם טוב, ייצג חשיבה מנוגדת בתכלית. היהודי הפשוט, בעיניו, הוא החשוב ביותר. הוא מרכז, מוקד ועיקר היהדות. תנועת החסידות היא בעצם תנועה חברתית, סוציאלית, בלשון ימינו "שמאלנית”.

יצחק גולדקנופף ובנימין נתניהו
יצחק גולדקנופף ובנימין נתניהו | צילום: חיים גולדברג/פלאש 90

פירוק של מפלגת יהדות התורה לשני מרכיביה, הליטאים והחסידים, יאפשר את שיקום תפקידה האמיתי של החסידות: הדאגה לכל יהודי ויהודייה. דאגה לא רק לצורכיהם הרוחניים, אלא למצבם החומרי, היומיומי. עניין זה יכול ואף צריך לייצר קשר בין ראשי החצרות החסידיות לראשי מפלגות האופוזיציה, קשר שמטרתו הכרה הדדית, שיתוף פעולה ותיאום של פעילות חברתית לטובת האזרח והאזרחית.

אם אכן ייווצר קשר בין נציגי החצרות החסידיות לראשי מפלגות האופוזיציה, אין להוציא מכלל אפשרות יוזמה שתידון בין הצדדים, ובמסגרתה יוקפא גיוס תלמידי הישיבות ופתרונו יידחק לשנה או לשנתיים. פתרון זה כדאי במקרה שהוא יוביל להחלפת השלטון ולהקמת ממשלה שטובת האזרח נמצאת בראש מעייניה.

פירוק יהדות התורה ופילוג מעשי בין הליטאים לחסידים הם הזדמנות פז לשינוי מהותי בפוליטיקה בישראל. ייתכן בה שיתוף פעולה שלטוני בין המפלגות הנמצאות כיום באופוזיציה ובין מפלגה חדשה שתייצג את החצרות החסידיות ואת הדאגה למצבו החומרי של האזרח בישראל.

תגיות:
יהדות התורה
/
מאיר פרוש
/
יצחק גולדקנופף
/
נתניהו
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף