האמנה עצמה מקימה גוף בינלאומי חדש שנועד לעסוק ביוזמות בניית שלום באזורים מוכי סכסוך. היא מעניקה לארגון אישיות משפטית בינלאומית, סמכות לנהל תקציבים, להקים מנגנונים, לחתום על חוזים ולפעול בזירות שונות. המבנה הארגוני ריכוזי מאוד, עם יו"ר שמחזיק בסמכויות רחבות, כולל שליטה בהקמת גופים פנימיים ובהובלת מדיניות.
לפי מסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, "ככלל, אין חובה לקבל את הסכמת הכנסת לחתימה על אמנות, אך במהלך השנים התגבש נוהג על-פיו הממשלה מביאה לאישור הכנסת אמנות בעלות חשיבות מיוחדת לפני שהן מאושררות ונכנסות לתוקף. תקנון הממשלה קובע כי ניתן להביא לאשרור הממשלה אמנה בינלאומית רק לאחר שהייתה מונחת במזכירות הכנסת לפחות שבועיים בתקופת המושב".
עם זאת קיים נוהג שמעוגן בתקנון הממשלה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אשר משמעותו היא כי הממשלה לא תאשר "אמנה הטעונה אשרור" אלא לאחר שהייתה מונחת על שולחן הכנסת במשך שבועיים. כאשר מדובר בהתחייבות משמעותית, הממשלה מביאה את העניין לדיון בכנסת - שם מדינת ישראל מחויבת באופן מלא לאמנה, לאחר אשרורה על ידי נבחרי העם. זה חלק מהאיזון בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. זה חלק מהבקרה הדמוקרטית.
אבל כאן, הנוהג הזה נעלם. ראש הממשלה לא הסתפק בחתימה. הוא גם הדגיש במכתב כי החתימה אינה כפופה לאשרור. כלומר, הוא בחר במודע לעקוף כל אפשרות לדיון מאוחר יותר. ההחלטה כבר הושלמה.
מסמך מרכז המידע והמחקר של הכנסת קובע כי במשפט המשווה, ככלל, במדינות העולם, "מדיניות החוץ וחתימה על אמנות והסכמים בין-לאומיים נתוּנים להחלטת הרשות המבצעת כמעט באופן בלעדי" - אך עם זאת, "בכל המדינות יש לפרלמנט תפקיד באישור אמנות והסכמים בינלאומיים, במידה זו אחרת".
גם בישראל, מדיניות חוץ היא בסמכות הממשלה. אך ריבונות העם מיוצגת בכנסת. כאשר מחייבים את המדינה באמנה בינלאומית, בייחוד כזו שמקימה מנגנון קבוע וארוך טווח, מדובר בצעד בעל משמעות חוקתית ופוליטית. הוא משליך על תקציבים, על יחסים בינלאומיים, ועל חופש הפעולה העתידי של ממשלות אחרות.
יהיה מי שכמובן יזכיר את התנהלות ממשלת בנט-לפיד, שהגיעו להסכם הימי מול לבנון ללא אישרור של הכנסת, ובניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה שקבעה כי הדרך הנכונה היא להביא את ההסכם לאישור הכנסת. האזכור אינו מכשיר את התנהלות נתניהו, למרות שהוא מקרין בחוזקה על התנהלות שלילית דומה על ידי יריביו הפוליטיים של נתניהו.
דמוקרטיה פרלמנטרית אינה מסתכמת בבחירות אחת לכמה שנים. היא בנויה על איזונים, על שקיפות, על דיון. כאשר ראש הממשלה חותם ומודיע שהכול סגור, הוא אולי מפגין נחישות מדינית, אבל באותה נשימה מחליש את המוסד שאמור לייצג את הציבור ופוגע בריבונותה של הכנסת.
התרעות פיקוד העורף