"מלאכתי היא מלאכת אם הדואגת לצורכי ילדיה ולעתידם", כתבה הנרייטה סאלד (1860־1945), מחנכת, פעילה ציונית ומייסדת ארגון "עליית הנוער", שהקדישה את חייה להצלת ילדים ונוער וכונתה "אם הילדים".
לכן, יום המשפחה אינו רק יום של הוקרה ושירי משפחה בחגיגה בבית הספר, אלא יום של דרישה לתיקון. האחריות הראשונה מוטלת על המדינה: להבטיח ביטחון תזונתי לכל ילד, להסדיר את קצבאות הילדים כך שישקפו את יוקר המחיה אבל במקביל יעודדו יציאת הורים לעבודה, בין השאר באמצעות בניית מערך תמיכה בהורים עובדים, ממעונות יום מסובסדים ועד חופשות לידה שוויוניות. נדרשות גם השקעה בחינוך ציבורי איכותי בפריפריה, הגדלת הסיוע בדיור למשפחות צעירות ועוד.
לצד אחריות המדינה יש מקום לאחריות חברתית משלימה. קהילות יכולות ליצור מעגלי תמיכה, בתי ספר חייבים לזהות ילדים במצוקה ולספק להם חום ומשאבים, עולם העבודה צריך לאפשר תנאי עבודה שמכבדים הורים, ואזרחים יכולים להתנדב, לתרום. חוסן חברתי נשען גם על סולידריות אנושית. ביום המשפחה השנה, לצד החיבוקים וקניית הפרחים לאמא, ראוי שנקדיש מחשבה ונדרוש מדיניות מקדמת משפחות.
התרעות פיקוד העורף