בעניין איראן, על אף מסך העשן המכוון, ברור שהנושא עמד במרכז הפגישה בין טראמפ לנתניהו. ארצות הברית הציבה בפני משטר האייתולות בחירה מעשית בין הסכם ובין תקיפה צבאית, כשנכון לעכשיו, אך לא לזמן רב, המחוג עדיין מתזז בין שתי האפשרויות. מבחינת ישראל, כפי שהדגיש ראש הממשלה, הסכם עם איראן חייב לכלול לא רק את נושא הגרעין אלא גם את הטילים ארוכי הטווח, ללא תאריך פקיעה (נקודת תורפה מרכזית בהסכם של אובמה), ואת חיסול הפרוקסיז האיראניים – חיזבאללה, חמאס, החות'ים וקבוצות טרור אחרות, כשכל הקלה בסנקציות או במגבלות אחרות תהיה כפופה ליישום התנאים האלה. במשפט אחד: הסכם כניעה כמעט מלא, שאחת ממטרותיו, גם אם הדבר לא הוזכר במפורש, היא החלפת המשטר באיראן.
ברם, הסיכויים להסכם מעין זה קלושים עד לא קיימים מבחינת האיראנים, ועולה השאלה באילו סעיפים ממשל טראמפ יהיה מוכן לוותר או להתגמש, אם בכלל. כל ויתור כמעט עלול להשאיר למשטר האיראני יכולות מאיימות והוא יהווה סיכון לישראל. במקרה כזה ייתכן שישראל תצטרך לקבל החלטות אופרטיביות משל עצמה, בתמיכה אמריקאית או בלעדיה.
התרעות פיקוד העורף