תם עידן ההכלה: התוכנית של טראמפ לסדר עולמי חדש במזרח התיכון | סא"ל (במיל') עמית יגור

היערכות צבאית אמריקנית חסרת תקדים, איתותי הסלמה מצד איראן וקיפאון במו״מ מציירים מציאות שבה המו״מ והמהלך הצבאי שזורים זה בזה - והשאלה שנותרה פתוחה היא האם היעד הוא הסכם או שינוי משטר

עמית יגור צילום: פרטי
טראמפ מדבר על המו"מ עם איראן | צילום: פוקס ביזנס

מעניין איך גם במאה ה-21 אפשר ליצור ערפל מכוון לגבי כוונות. היכולות מול העיניים, גם הכוונות הכלליות והסנטימנט הבסיסי מוכרים, אבל טבע האדם בכל פעם מחדש "ממציא לנו פטנטים". נשמע דומה למיטב הקונספציות מהעבר שבהן העובדות כולן היו אבל הפרשנות היא זו שתעתעה.

איראן: איתותים לוחמניים, יכולת מוגבלת

תרגיל ימי צבאי: איראן רוסיה סין במיצרי הורמוז
תרגיל ימי צבאי: איראן רוסיה סין במיצרי הורמוז | צילום: רויטרס

ארצות הברית: טראמפ לא רוצה להיות אובמה 2

במו״מ המתמקד בגרעין בלבד ובסירובה לדון בנושאים הנוספים שהציב טראמפ, איראן מבקשת למעשה מטראמפ להיות “אובמה 2” - הנשיא שחתם עימה בעבר על הסכם הגרעין. אלא שאם יש דבר שטראמפ סולד ממנו, זו ההשוואה לאובמה, במיוחד כשהוא עצמו ביטל את ההסכם הקודם. חתימה על הסכם חדש דומה עלולה להתפרש כהודאה בטעות.

תפיסת MAGA ("להחזיר את אמריקה לגדולתה") כאינטרס עליון שואפת לבלום את רוסיה וסין ולבסס הגמוניה אמריקנית מלאה במזרח התיכון. מה עומד בדרכה? איראן, הנתפסת כשלוחה קדמית של שתיהן, ובשילוב אופיו המהפכני של המשטר - כגורם שערער במשך שנים את היציבות האזורית.

לא רוצה להיות אובמה 2. דונלד טראמפ
לא רוצה להיות אובמה 2. דונלד טראמפ | צילום: רויטרס

הממשל האמריקאי אינו נותן עוד אמון באיראן, ובמיוחד הממשל הנוכחי, המאופיין בעמדות ניציות כלפיה. לכך מתווספים ההתבטאויות המתריסות מטהראן, דיכוי המחאות הפנימיות, וכן הערכות - שלא ניתן לאמתן - שלפיהן איראן הייתה מעורבת בניסיון ההתנקשות בטראמפ לפני הבחירות.

העולם הערבי וטורקיה: מי מרוויח מאיראן אחרת?

החשש הגדול של מדינות ערב וטורקיה, שפעלו באופן אקטיבי לשימור המשטר באיראן, עלול להשיג דווקא את ההפך: קיום מו״מ מתוך התחשבות בעמדותיהן, לצד הבנה כי ניתן יהיה לרתום אותן באופן מלא לארה״ב רק לאחר החלפת המשטר בטהראן. מבחינה כלכלית, יצירת נתיב סחר ואנרגיה ממזרח למערב נתקלת זה זמן בהתנגדויות ובמאבקי השפעה אזוריים, בעיקר מצד סעודיה וטורקיה. הפחתת תלות בהן, תוך הסתמכות על איראן “חדשה” במקומן, עשויה להיות מהלך מושך עבור ממשל טראמפ.

ספציפית לגבי המו"מ הנוכחי: השיחות השבוע לא התקדמו והאווירה בהן לא הייתה טובה כפי שאולי הצטייר כלפי חוץ. איראן באה במטרה "לפתוח" דיון וארה"ב הגיעה במטרה "לסגור", וזה משליך ישירות על ההיגיון האמריקני האם זה מו"מ בכל דרך כשכל מהלך צבאי נועד לשרת אותו, או שמא זה מהלך צבאי בכל דרך כשהמו"מ נועד רק לקנות לגיטימציה.

בשורה התחתונה, הנעשה בשטח  לצד היכרות עם הממשל הנוכחי בדגש לטראמפ, ולצד היעדר התקדמות ממשית במו"מ, מפגישה בעיתוי הנוכחי בין יכולות לכוונות ומעלה דרמטית את הסיכוי למהלך צבאי עצים בקרוב מאוד. עכשיו השאלה היא האם מדובר יהיה במהלך צבאי שנועד לקדם את המו"מ או כזה להפלת המשטר. אני, מזה תקופה ומתוך ראייה מערכתית, יותר באופציה השנייה. חשוב לזכור שגם ב"עם כלביא" ניתנו שבועיים למו"מ ובפועל כעבור כמה ימים החלה המתקפה הצבאית.

תגיות:
ארצות הברית
/
איראן
/
דונלד טראמפ
/
תקיפה באיראן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף