בתוך המציאות הזו, ההחלטה לאפשר לאלפים להיכנס להר נראית כמו ניתוק מוחלט מהמציאות. הרי ראינו את התמונות האלו בעבר: דגלי חמאס מונפים ברחבת המסגדים, קריאות "ברוח ובדם" ויידוי אבנים וזיקוקים לעבר כוחות הביטחון. ההנחה של גורמי הביטחון, ובראשם השב"כ, כי מתן אישורי כניסה ישמש כ"שסתום לחץ" שימנע פיצוץ, היא אותה לוגיקה עקומה שהובילה אותנו לאסון אוקטובר. אז אמרו לנו שפועלים עזתים עם אישורי עבודה יביאו שקט כלכלי וימנעו מלחמה; היום אומרים לנו שמתפללים יביאו שקט דתי. זוהי אותה גברת בשינוי אדרת - הניסיון הנואש והכושל לקנות שקט זמני במחיר של ביטחון ארוך טווח.
אך מעבר לכשל המודיעיני והמבצעי, עומד כאן עיוורון ערכי זועק לשמים. במדינת היהודים, שבה ערך "וחי בהם" הוא עקרון מקודש, השתרשה תפיסה מעוותת לפיה חופש הפולחן של האויב גובר על הזכות לחיים של האזרח הישראלי. איך ייתכן שאנחנו מסכנים את ביטחון הבירה ואת חיי השוטרים והאזרחים בשם "חופש הפולחן"?
ההסתה ברשתות החברתיות היא הכתובת על הקיר, כתובה באותיות קידוש לבנה של דם ואש. מערכת הביטחון, שמתעקשת להתעלם ממנה ולדבוק בנוסחאות העבר, משחקת ברולטה רוסית עם הביטחון של כולנו. אסור לנו לחכות לוועדת החקירה הבאה. את ההחלטה האומללה הזו צריך לבטל מיד. מי שמשתמש במסגד כבסיס להסתה ולטרור, מאבד את זכותו להתפלל בו. אם לא נתעורר עכשיו ונבין שאנחנו במלחמה על קיומנו - גם בירושלים - הפיצוץ הבא הוא רק עניין של זמן.
התרעות פיקוד העורף