כך מדבר שר בממשלת ישראל, שבמשפט הבא שלו באותו מעמד הכריז כי צריך לספח את השטחים כולם, לבלוע לתוך מדינת ישראל, או להפך - שישה מיליון ערבים ואת הביטחון שלנו. זה כבר משהו אחר ואותו יספקו, כנראה, הבנים והבנות של אחרים, לא שלו, חלילה.
כן, הבנות שמתגייסות לצה"ל ושיש להן אבא ואמא וסבא וסבתא, שמחנכים אותן לשרת את המדינה הציונית שבה הן חיות. במאמר מוסגר אולי סמוטריץ' סבור שאפשר לעשות אאוטסורסינג גם לשירות בצה"ל ולהביא חיילות בהתנדבות מאסיה, כמו העובדים שמשתלטים בהדרגה על ענפי הבנייה והשירותים השונים במדינת ישראל.
עכשיו, מספיק
נשים דתיות חלקן, יש לציין, משרתות, וחלקן מעדיפות שירות לאומי שהוא באופן בולט נוח יותר, וגם, כפי שדווח השבוע, מזמן להן קריירות בשירות הציבורי ובתחומים אחרים של השירות הלאומי. ועוד לא אמרנו דבר על אותן נשים שפוטרות את עצמן משירות בכלל, חלקן מסיבות דתיות ואחרות מטעמי נוחות.
הצבא נהג בהן בעבר בנדיבות, אף שהיה ידוע כי רבות מהן משקרות ומנהלות אורח חיים חופשי - ופטר אותן משירות צבאי. עכשיו, מספיק. המציאות השתנתה לחלוטין, והיום יש לחפש בכל מקום עוד ועוד חיילים וחיילות, בין היתר כדי להוריד את הנטל העצום שהוטל מ־7 באוקטובר על חיילי וחיילות המילואים.
לחיילות אין עושים חסד ולא טובה. הן ראויות, הן טובות, והן משביחות את צה"ל. בעידן הנוכחי, אשר בו מערכות טכנולוגיות מתקדמות מחליפות במקרים רבים בני אדם, צה"ל זקוק למפעילים ולמפעילות, וכאן עולה ערכן של נשים, כמי שיכולות, ובצדק, להפעיל כל מערכת מרחוק.
זאת עשו נשים ובהצלחה גדולה. נשים יכולות לעשות הכל ובצה"ל יודעים זאת, ולכן גם מכוונים אותן למקומות שהם קריטיים לביטחון המדינה. את התשובה נתנו הנשים עצמן. לפי נתונים שפורסמו השבוע, 8,500 מהן משמשות בעת הזו בתפקידי לחימה, יותר מ־5,000 נוספו לאחר 7 באוקטובר.
המהפכה מתחילה מלמטה
המערכה לפטור את החרדים מצה"ל מתנהלת במלא עוזה. למרבה הבושה דווקא חוגים לאומיים, חרדים לאומיים, מובילים אותה. זה אבסורד, הרי משם מגיעים לוחמים באחוזים גבוהים ביותר. המניעים הם כמובן פוליטיים, אבל אין בכך כל צידוק, ואני מקווה כי תיכשל. היא חייבת להיכשל, כי בעוד עשר או 20 שנה לא יהיה כבר מי שירים את האלונקה. לא רק מי שיתבקש לסייע, אלא מי שירים אותה ממש.
הגידול המהיר של החברה החרדית אינו משאיר ספקות לגבי הצורך החיוני בשילובם בצה"ל לצד נשים, שיהיו חייבות להיות שם. ישראל הולכת לעידן שבו הצבא גדל (עם כל הטכנולוגיה החדישה), והוא זקוק ליותר ויותר לוחמים ולוחמות.
האמת היא שסימן השאלה על שירות הנשים מתאים לעידן הנוכחי בפוליטיקה הישראלית, אשר לצערי הרב הולכת אחורה. בכהונה הקצרה של ממשלת השינוי בשנים 2021־2022 עמדו נשים בראש שתיים ממפלגות הקואליציה. היום אף מפלגה אינה מונהגת בידי אישה. ייצוג הנשים בממשלה עצמה היה אז הגדול ביותר אי פעם, וכך גם ייצוגן של מנכ"ליות במשרדי הממשלה, ואף תפקידים בכירים אחרים בשירות הציבורי אוישו בידי נשים.
אני זוכר כי כל שר שהציג מועמד לתפקיד ציבורי ושנזקק לאישור הממשלה, נהג להתנצל כאשר לא הצליח לאתר אישה לתפקיד. כולנו השתדלנו. הלחץ הזה נשא פירות, ואכן, יותר ויותר נשים השתלבו בתפקידים במערכת הפוליטית והציבורית. המגמה הזו התהפכה לחלוטין בממשלה הנוכחית, עד כדי כך שלאחרונה הוועדה למינוי בכירים, אחת הוועדות הציבוריות לתחום זה, סירבה לאשר מינוי בכירים עד אשר יוצגו בפניה גם נשים.
אז לאן אנחנו הולכים מפה? את התשובה לא נקבל כנראה ממשפחת סמוטריץ', אבל לעומת זאת מאות ואלפי נשים צעירות יקומו וימצאו דרך לשרת בצה"ל בכל תפקיד שבו יחפצו, וגם להמשיך אחר כך אל השירות הציבורי ולהנהגה הלאומית. המהפכה מתחילה מלמטה. בשינוי החיוני המתבקש בחברה הישראלית בעקבות 7 באוקטובר, נשים חייבות ליטול תפקיד מוביל ומכונן. לא צריך לתת להן הזדמנות. הן ייצרו את ההזדמנויות האלו בעצמן, ואני מבטיח לכם כי יצליחו בגדול.
התרעות פיקוד העורף