פיצול איננו בהכרח סימן לחולשה, ואיחוד איננו ערובה לניצחון. השאלה איננה כמה רשימות ירוצו, אלא אילו קהלים ירגישו שיש להם ייצוג ואיך תיראה הדינמיקה ביום שאחרי הבחירות.
כך שהמטרה איננה להיות המפלגה הגדולה. במקום זאת, ישנן המטרות הבאות:
לפעמים פיצול זה טוב, ולפעמים איחוד זה טוב. צריך לבחון כל מקרה לגופו ולהגיע למצב אופטימלי, לא לאיחוד מקסימלי. בגוש השינוי הנוכחי יש במובהק זרמים אלקטורליים שאינם ניתנים לאיגוד מלאכותי מבלי להסתכן באובדן בוחרים.
זהו ציבור שחלקו – באופן מתסכל ומטופש – מסוגל שלא להצביע כלל בגלל טהרנות. יש סיכוי מצוין שגולן ימקסם את השתתפותו השנה, למרות ואולי בגלל התבטאויותיו המתריסות לעיתים. לכן עדיף שירוץ לבד, כל עוד יש ודאות שהדמוקרטים עוברים את אחוז החסימה. ריצה נפרדת של הגוש הליברלי איננה ביטוי לעקשנות אידיאולוגית, אלא נכס אמיתי – ומתן ייצוג לזרם חשוב בחברה.
אובססיה לאחדות
הסוגיה החשובה ביותר קשורה לנפתלי בנט. העלייה שלו בסקרים יוצרת רושם של הנהגה ומומנטום, אך בפועל מדובר בדמות שמיקומה האידיאולוגי איננו משתלב באופן טבעי בגוש השינוי. בנט הוא איש ימין, וממש לא ברור אם הוא מבין באמת את הבעיה הדמוגרפית הכרוכה בכיבוש בלתי הפיך של הגדה המערבית. בסוגיה החרדית הוא רוצה גיוס לכל – אבל לא מתבטא בבהירות ששומעים מליברמן וגולן.
החשש המרכזי הוא שבנט יגרוף קולות של בוחרים שאינם מסוגלים עוד לסבול אפילו את מראהו של נתניהו – ואז, ביום שאחרי הבחירות, יחבור שוב לימין בדרך ישירה או עקיפה, בתירוץ כזה או אחר. לא אופתע אם, כדי לא להסתמך על הערבים למשל, הוא יציע לביבי רוטציה.
מול הסיכון הזה, יש היגיון רב במיזוג בין רשימת איזנקוט־גנץ־לפיד (בהנחה שאכן תקום) ובנט. סיכוייו מצוינים להשיג 35 מנדטים ויותר ולנצח בבירור – וכאשר סיעתו מתפקעת מרוב אנשי מרכז, יקשה מאוד על בנט לבגוד. הוא למעשה קושר את גורלו בגוש השינוי. כן, קיים סיכון מסוים – אפילו ודאות – שחלק ממצביעי בנט הפוטנציאליים ייבהלו מה"שמאלנים" וינדדו חזרה לימין. אך מדובר בנזק מוגבל לעומת הסכנה האמיתית שכרוכה בבנט חזק, עצמאי ובלתי מחויב לגוש.
מכאן נובעת המסקנה הכוללת. אם בוחנים את הבחירות לא רק דרך מפת המנדטים בליל הספירה, אלא גם דרך השאלה הקריטית של הרכבת הממשלה, הפתרון האופטימלי ברור למדי. גוש השינוי צריך לרוץ בארבע רשימות: רשימה ערבית מאוחדת, רשימה ליברלית־שמאלית מובהקת, ישראל ביתנו של ליברמן כרשימה עצמאית ואיחוד מרכז רחב שמאגד את לפיד, גנץ ואיזנקוט תחת שרביטו של בנט מבוית. כך ניתן למקסם השתתפות בוחרים, לצמצם זליגת קולות, ולוודא שיהיה ברור כיצד נראה היום שאחרי.
התרעות פיקוד העורף