חיזוי התנהגותן של קבוצות גדולות הוא לעיתים אפשרי. בוחרים, שווקים וציבורים מייצרים דפוסים ומסלולים המבוססים על ממוצע. אך ניבוי של אדם יחיד הוא עניין אחר. כל אדם עשוי להיות חריג, וכאשר אותו אדם הוא חריג ברמה של טראמפ, החיזוי עלול להיות לא יותר מניחוש. אך כדי בכלל לנסות, יש תחילה לפענח את האישיות הביזארית הזו.
ראשית, הוא אגומניאק. הכול עובר דרך פריזמת העצמי. הוא כמעט שאינו דן במדיניות מבלי לסטות לכמה הוא מבריק, כמה קודמיו היו כושלים או עד כמה נעשה לו עוול. אובססיות ישנות צפות בלי קשר לרלוונטיות: השקר על בחירות 2020 ש"נגנבו", עלבונות מדומיינים מצד גופים בין לאומיים, מרמור על פרסים שלא הוענקו.
המשמעות היא שעבור טראמפ, התוצאות חשובות פחות מן היכולת למסגר תוצאה כניצחון אישי. הוא זקוק לניצחונות, אמיתיים ומדומיינים, כפי שרוב האנשים זקוקים לחמצן. אם עימות עם איראן נראה כבמה שעליה יוכל להיראות החלטי, היסטורי, צ'רצ'יליאני - זה חשוב. אם ריסון ניתן לאריזה כעסקה מדהימה - גם זה עובד.
שנית, הוא שקרן - אך לא במובן הפוליטי השגרתי. רוב הפוליטיקאים מעקמים עובדות, אך יחסו של טראמפ לאי-אמת שונה. הוא משקר כפי שמפרסמים מגזימים: לא כדי להסתיר מציאות אלא כדי לברוא חדשה. מילים הן עבורו כלי בנייה. ערכה של טענה אינו באמתותה אלא בתועלתה.
יתרה מזו, גם שקרים בוטים הופכים למבחן נאמנות עבור חסידיו - סיסמה שבאמצעות חזרה עיקשת עליה מוכיחה שייכות. המדהים אינו רק היקף האי-אמיתות אלא היעדר המבוכה. במקום לסגת כשנתפסים, הוא מתבצר. אמת נעשית שקר; שקר נעשה אמת. בושה אינה חלק מן המשוואה. זה חשוב כאשר איומי מלחמה מושמעים, מוכחשים, מושמעים מחדש וממוסגרים בתוך ימים.
חמישית, הוא בולט בבורותו בהיסטוריה, במדע, בכלכלה וביחסים בין לאומיים. לעיתים פליטות הפה עשויות להיות פרובוקציה מכוונת; לעיתים הן נראות כאי-הבנה אמיתית. הוא מתאר את הסכסוך בין ישראל לערבים כאילו שנמשך "אלפי שנים", מפגין בלבול גאוגרפי ומגלה תפיסות משונות לגבי מכסים וסחר. אצל מנהיגים רגילים חוסר ידע כזה מרסן; אצל טראמפ הוא עשוי לשחרר. משוחרר מפרטים, הוא מאלתר.
בצירוף אדישותו לדיוק עובדתי, הבורות נעשית נכס אסטרטגי. במשבר עם איראן - שבו היסטוריה, דוקטרינה גרעינית ובריתות אזוריות נשזרות זו בזו - אלתור כזה הוא בלתי צפוי ועלול להיות מסוכן, ומצד שני מועיל.
שישית, דבק בו ריח של נהנתנות מושחתת לחלוטין. לאורך השנים תועדו דפוסים שמבקריו כינו "שלם-וקבל": קשרים עסקיים, אינטרסים זרים ומיזמים פיננסיים הקשורים למותג הפוליטי שלו. רק ממלכת הקריפטו שלו הייתה מפילה כל נשיא קודם. אם החלטה לגבי איראן עשויה להיטיב עימו, עם משפחתו או עם סביבתו העסקית - או לפגוע ביריבים - אפשרות זו חייבת להיות מובאת בחשבון. אצל טראמפ, תועלת אישית ומדיניות מדינתית נראות לעיתים שזורות באופן חריג.
שביעית, הוא מנותק מערכים, אתיקה או אידיאלים. הוא אינו מציג את הדמוקרטיה כעיקרון מנחה, ואינו מפגין סלידה מיוחדת מסמכותנים. שיטות משטר הן, ברטוריקה שלו, עניין של תועלת ותדמית יותר מאשר של עיקרון. אסטרטגיית הביטחון שפרסם בדצמבר שיקפה התרחקות מקידום דמוקרטיה כיעד. באיראן, ניתן להניח שאינו מונע מתשוקה "להציל" את העם מן הרפובליקה האסלאמית. העולם שהוא מדמיין הוא זירה של כוח, נאמנות ויתרון.
שמינית, הוא וירטואוז במניפולציה של תשומת לב ורגש. בכישרונו המובהק ביותר הוא מבין מיתוג, לעג, מופע ופרובוקציה ככלים פוליטיים. סגנונו - דימויים פרובוקטיביים ולעיתים חזות מכוונת להכעיס - נועדו לשמש כפיתיון. הוא אשכרה פרסם סרטון AI שבו הוא מופיע כטייס קרב עם כתר לראשו המפגיז ניו יורקים בנהרות צואה. זעם מתנגדיו בתגובה לבושות כאלה משמח את תומכיו. הפרת הנורמות עצמה היא המסר. וזה מחזיר לנקודות הקודמות: נאמנות הבסיס, אדישות לאמת וחיפוש מתמיד אחר האדרה.
לכן כל ניסיון לנבא אם טראמפ יתקוף את איראן חייב לעבור דרך שמונת המסננים הללו. הוא אובססיבי לניצחון ויהיה נכון לעוות מציאות כדי להציגו. ספק אם יבחר במהלך שיפגע במעגלו הקרוב. הוא מניח שיוכל להערים על יריביו ומאמין בעליונותו הטקטית. ובהינתן תפיסותיו על מלחמות ממושכות ובניית אומות, סביר שיירתע מתרחיש נוסח עיראק של פלישה וכיבוש ארוך.
ובכל זאת, אותה פסיכולוגיה מותירה מקום למהלך דרמטי אם יבטיח תהילה מיידית. הוא משתוקק לניצחונות שנראים קולנועיים, חדים, בלתי ניתנים לערעור. אם ישתכנע שמערכה קצרה וממוקדת (יומיים, אולי שבועיים) תוכל להפיל את המשטר ולהעניק לו קרדיט היסטורי - הפיתוי יהיה עצום.
הנקודה המרכזית היא זו: במקרה הזה, החיזוי מחייב לא רק ניתוח גאופוליטי מסורתי אלא סינון פסיכולוגי. התוצאה תוכרע לפי מה שטראמפ מאמין שיוכל למכור כניצחון אדיר שקודמיו "לעולם לא היו משיגים". זה יהיה ניצחון עצום, כזה שלא היה כמותו. סליפי ג'ו בחיים לא היה מסוגל.
התרעות פיקוד העורף