"אני לא אשתמש במילה 'מתוסכל' כי הוא יודע שיש לו הרבה חלופות, אבל הנשיא סקרן לדעת מדוע הם לא נכנעו", אמר ויטקוף. "מדוע תחת לחץ מהסוג הזה עם כמות הכוח הימי שיש לנו שם, מדוע הם לא באו אלינו ואמרו 'אנחנו מצהירים שאנחנו לא רוצים נשק, וזה מה שאנחנו מוכנים לעשות', קשה להביא אותם למקום הזה".
האמירה הזאת משקפת רציונליות מערבית שאינה מבינה ערכים שולטים במזרח התיכון. היא דומה גם לתוכנית טראמפ לפנות את עזה מכל תושביה למדינות שבהן יהיו להם "חיים טובים" יותר, ולבנות אותה מחדש כולל ריוויירה. המוטיבציה של איראן נשענת על זהות, כבוד, קנאות דתית וקידוש המוות. אלו הם הערכים של כל התנועות והארגונים האסלאמיים הרדיקליים, מחמאס דרך חיזבאללה ועד החות'ים בתימן. הם לא מחפשים חיים טובים יותר, אלא הקרבה דתית בעולם הזה למען "חיים טובים" יותר בעולם הבא.
בשבועות האחרונים התנהל ויכוח על מטרות המלחמה האפשריות של טראמפ: הפלת המשטר או רק החלשתו וכפיית הסכם גרעיני. הצהרת ויטקופף חושפת את המטרה העיקרית של צבירת הכוח הצבאי האמריקאי באזור - הסכם גרעין ולא מלחמה. טראמפ חושב שעוצמת האיום תביא את איראן לקבל את תנאיו להסכם שיחסל לגמרי את התשתית הגרעינית שלה. בינתיים, האיום לא השיג את מטרתו. בשבוע שעבר אמר טראמפ שישקול "מהלומה מוגבלת". מכאן ייתכן שמטרת המלחמה לא תהיה הפלת המשטר, אלא מהלומת פתיחה עוצמתית וקצרה שתשנה את משוואת המחירים כך שהמשכה, בעיני המשטר האיראני, תסכן את שרידותו ולכן מחירה יהיה גבוה יותר ממחיר הסכם.
תסריט אחר בונה על המחאות שהתחדשו בסוף השבוע בכמה אוניברסיטאות באיראן. הן עשויות לחזק את ההערכה שמערכה צבאית מתמשכת על מנהיגי, אנשי ומתקני המשטר תוציא מיליונים לרחובות ותפיל את המשטר. אם טראמפ יחליט על מתקפה, הוא יכול לנקוט באסטרטגיה גמישה: להביא את המשטר להסכם לפי תכתיביו או, בהתאם לתוצאות, לשנות את המטרה מהסכם להפלה.
סקרים מעידים שכשני שלישים מהציבור האמריקאי מתנגדים למלחמה. ביקורת נשמעת גם בקרב MAGA, בסיס התמיכה החשוב של טראמפ, בעיקר אצל הקיצונים הימנים הבדלנים. מערכת הבחירות לקונגרס בנובמבר 2026 כבר נמצאת בעיצומה. נתוני הפתיחה של טראמפ אינם מבטיחים, והוא עלול להפסיד לדמוקרטים את אחד משני הבתים או את שניהם. במקרה כזה יהפוך ל"ברווז צולע" שלא יוכל לקדם חקיקה משמעותית בשנתיים שיוותרו לו.
הסכם שיביא לחיסול הגרעין האיראני או מלחמה מוצלחת באיראן עשויים לסייע לו גם בבחירות; כישלון עלול לפגוע בו פוליטית. מכאן נובעים הסיכונים שעליהם מתריעים המתנגדים לתקיפה בתוך הממשל. טראמפ ממתין לתשובה בכתב של איראן על דרישותיו. אם ייכללו בה ויתורים מספקים להמשך המשא ומתן, המתקפה תידחה; אם לא, טראמפ יוכל לטעון כלפי מתנגדיה, בעיקר בקרב הבייס הימני שלו, שעשה ככל יכולתו למנוע מלחמה אך נכשל בשל עקשנות המשטר האיראני.
ארצות הברית ואיראן אינן רוצות מלחמה, אך פערים עמוקים בערכים ובתפיסת המציאות, ולא רק מחלוקות על נושאים ולוחות זמנים, דוחפים אותן לעבר עימות.