אחד הגורמים המרכזיים שקובעים את לוח הזמנים הוא המציאות הצבאית. ארצות הברית העבירה לאזור מסה חסרת תקדים של כוחות. אבל יש בעיה: לא ניתן לשמור על ריכוז כזה של כוחות לזמן בלתי מוגבל. לארצות הברית יש איומים ואתגרים בכל פינות העולם. לכן, החלון הצבאי מוגבל לשלושה חודשים מקסימום מרגע שהכוחות הגיעו לאזור, והשעון מתקתק.
ההבדל המשמעותי ביותר בין המצב הנוכחי למצב במבצע עם כלביא הוא המרד הפנימי באיראן. המוני אזרחים יצאו לרחובות ורבים מאוד הקריבו את חייהם במאבק נגד המשטר. הם עשו זאת בעקבות הבטחתו של טראמפ לתמוך בהם. טראמפ חש מחויבות מוסרית כלפי האנשים האלה. הוא לא יכול להשאיר אותם לבד מול משטר אכזרי שטבח בעשרות אלפים מהם.
התיאום בין ישראל לארצות הברית הדוק ורציף. היכולות המבצעיות שלנו, הניסיון שצברנו, כל אלה הופכים אותנו לשותפה חיונית. הנשיא טראמפ למד מהטעויות של קודמיו. הוא לא רוצה לשלוח חיילים אמריקאים להילחם בשטח. הוא מעדיף לסמוך על בעלי ברית, על ישראל ובעיקר על העם האיראני, שישלימו את העבודה.
התרעות פיקוד העורף