"חדשות? בטלוויזיה? אני בקושי רואה, כמעט לא פותח" – אמירה שאני שומע יותר ויותר בימים אלה בסביבתי הקרובה. משמיעים אותה אנשים שונים, ללא הבדלי דעות פוליטיות. הם מבטאים מיאוס גובר ואי-אמון ב"חכמולוגים" שמדברים במהדורות החדשות ברוב חשיבות. לרוב גם אי אפשר להבין מה נאמר בפאנלים למיניהם. האחד נכנס לדברי רעהו, הטונים גבוהים, והדיון אינו מוביל לשום מקום.
שאלות כבדות משקל, שאלופים במיל’, פוליטיקאים, מגישים ומרואיינים מן הגורן ומן היקב דנים בהן, מפטפטים עצמם לדעת לעינינו ומטמטמים את מוחנו. במה שונות דעותיהם וידיעותיהם מאלה המושמעות ב"פרלמנטים" של אזרחים בסופי השבוע ברחבי הארץ? איזה ערך מוסף יש לדבריהם, הנשענים בעיקר על ניחושים, השערות, מקורות מוטים, מה עוד שהשחקנים הראשיים עצמם, בזירות המקומיות והבינלאומיות, עדיין לא החליטו, לא הכריעו לכאן או לכאן.
אנחנו אומה שצורכת חדשות, ולכן השעה 8 בערב, שבה נפתחות מהדורות החדשות בחמשת ערוצי הטלוויזיה, היא זמן הצפייה העמוס ביותר. הרייטינג נחלק בין כל הערוצים, לא עוד 90% ויותר צפייה בערוץ הראשון בטרם נולדו מתחריו.
השאלה היא, מי יכול להתמיד בצפייה מייגעת, שאינה מחדשת דבר, בוודאי כשמהדורת החדשות מתארכת לכדי שעה וחצי, גדושה בדברת סרת טעם, תוך הפגנת חשיבות עצמית של מי שכביכול יודע. היום ישמיע הערכה כזו, מחר דעתו תהיה הפוכה – אבל מי זוכר? העיקר שיש במה למלא את המהדורה, כשחדשות אמיתיות נדחקות לשוליים, אלא אם כן פרצה ידיעה חשובה ממשית.
מהדורת חדשות 14 מועדפת עליי לא בגלל נטייה פוליטית, אלא משום שאני צופה בה בעין מקצועית, כעיתונאי מנוסה, אף חבר במועצת העיתונות והתקשורת. זוהי לטעמי מהדורה קצבית, עתירת ידיעות וסקופים, עם כתבים מצוינים. הרבה מידע שאינו מובא בערוצים האחרים מקבל הצופה אצל מגי טביבי ועמיתיה. זו כנראה הסיבה לכך שהרייטינג של חדשות 14 נמצא בעלייה, מדאיג את המתחרים ובמיוחד את ערוץ 12 – המוביל וגם המייגע.
אחוזי הצפייה הנאים משקפים כמובן גם את הלכי הרוח בציבור, הנוטה יותר ויותר ימינה. "אני לא פותח ערוץ 14, זה ערוץ תעמולה ולא עיתונאות", יש המתריסים נגדי. הללו יודעים לשפוט לחומרה את הערוץ בלי שהם צופים בו. אבל מי שקצה נפשו בערוצים האחרים, על המגמתיות שלהם, גם אם אינו נמנה עם מחנה הימין, ורק מבקש לצרוך חדשות ענייניות וסקופים – זו המלצתי לו: להעביר בשלט אל ערוץ 14.
התרעות פיקוד העורף