תנועות דתיות ואידיאולוגיות נוטות להתפצל ולייצר זרמים פנימיים. הציונות הדתית נמצאת במקום הזה: היא מחזיקה בערכים רעיוניים משותפים, אך לא בפרקטיקה אחידה. הוויכוחים בנושאים שונים הם דיון מתמשך בשאלה "מי אנחנו". כדי להבין את עומק המחלוקות חשוב להבין את צירי השונות הפועלים בציונות הדתית. טעות היא לחשוב שהשונות במגזר נעה על שני צירים בלבד: החמרה או הקלה בקיום מצוות, וימין או שמאל מדיניים. קיימים צירים משמעותיים רבים שמעצבים את זהותם של בני הציונות הדתית.
ביניהם, היחס בין ההלכה למדינה, המתח בין פרטיקולריות לאוניברסליות, מעמד האישה ומקומה במרחבים המשפחתי והציבורי, מידת סמכותם של רבנים, תפיסת הגאולה והיחס לתרבות הכללית. הצירים האלה אינם חופפים בהכרח אלה לאלה. אדם יכול להיות מחמיר בהלכה ומקדם שינוי ביחס לנשים. פתוח לתרבות המערב ושמרן ביחס לתפיסת הגאולה. הניסיון למקם כל אדם על ציר אחד הוא פשטני. הצירים מצטלבים זה בזה ויוצרים זהויות מורכבות שאינן ניתנות למיון בינארי פשוט.
התרעות פיקוד העורף