מלחמת המסדרונות: המהלך הישראלי-הודי שסיבך את ארדואן וקטאר | עמית יגור

בזמן שהעולם מביט באיראן, ישראל והודו מוציאות אל הפועל את ה-IMEC: ארכיטקטורה אזורית חדשה שהופכת את ישראל לשער היציאה המערבי לאירופה

עמית יגור צילום: פרטי
ראש ממשלת הודו מודי נוחת בישראל | צילום: ללא

כולם עסוקים בציר האיומים-איראן, חמאס ועוד. מה אמר טראמפ ולמה התכוון והאם העובדות שרואים מול העיניים הן אכן עובדות (צבירת כוח צבאי חסרת תקדים למטרת הפלת המשטר). אז לבד מנאום לאומה שמטרתו כך נראה היא לבנות לגיטימציה למהלך מול הציבור בארה"ב והמשך צבירת הכוח הצבאי, דבר לא באמת השתנה, למעט תחילתן של מחאות בשטח באוניברסיטאות באיראן.

לפי המתוכנן, הודו שהיא מיני מעצמה בפני עצמה, עומדת להפוך לשער הכניסה המזרחי למסדרון, וישראל לשער היציאה המערבי ממנו לאירופה. במרכז המסדרון הכוונה היא להשתמש באיחוד האמירויות, בסעודיה ובירדן כצירי גישה יבשתיים (לאחר פריקה מהים) לסחורות, לאנרגיה ועוד.

ישראל הקימה לפני כחודשיים את האגף המערבי בתצורת ברית הגנה (שהיא רחבה יותר מרק נושאי ביטחון) ואנרגיה עם קפריסין ויוון, כך שכל מה שייצא מישראל בתווך הימי (אניות, צינורות ועוד) ייכנס לאירופה דרך יוון (ואפשר גם בהמשך דרך איטליה ומרסיי בצרפת).

ביקור ראש ממשלת הודו, הוא למעשה הקמתו הרשמית של האגף המזרחי של הציר, ומכאן חשיבותו העצומה של הביקור. מרכזיותה של הודו בציר המסחר והאנרגיה וכמקור כלכלי בפני עצמו, מקבעת הלכה למעשה את מיקומה המרכזי של ישראל במארג האזורי החדש, כך שלא ניתן יהיה לדלג עליה בסדר האזורי החדש. הביטוי הפיסי בשטח יהיו הסכמי הגנה רחבי היקף וחסרי תקדים ויצירתה של ברית הגנה/ ביטחונית, מאוד דומה למה שנעשה בפועל עם יוון וקפריסין ממערב, אבל חובה להסתכל על זה בראיה מערכתית כוללת. נושא הביטחון הוא כלי למיסוד רשמי של השותפות האיתנה הזו ביצירת הארכיטקטורה האזורית החדשה.

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בכנסת
ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בכנסת | צילום: מרק ישראל סלם

טורקיה וקטאר מנסות בחודשים האחרונים לפגוע במיקומה של ישראל בסדר החדש ביום שלאחר המלחמה, ולדלג עליה. הן הצליחו להעביר לצידן את סעודיה ומנסים להשפיע גם על ירדן, כך שכלל המסחר והאנרגיה יעברו ממזרח למערב דרך ירדן וסוריה בואכה טורקיה, תוך דילוג על ישראל. הקמפיין הארסי של סעודיה נגד איחוד האמירויות משרת אף הוא את אותה המטרה-ניסיון לגרום לאיחוד האמירויות לנטוש את הברית ההדוקה שלה עם ישראל (במקביל יש נתיב אחר, צפוני יותר העובר דרך מרכז אסיה לטורקיה, שזו האחרונה מנסה לכונן-ראו מפה).

למול הניסיונות הללו, ולמול התפנית הסעודית, מנסה ישראל בסיוע האמירויות והודו לכונן נתיבים חלופיים שיתגברו על חסרונה של סעודיה במארג:

במידה שסעודיה תתרצה, תוכל לשוב ולהיות חלק. לנוכח האפשרות שהמשטר באיראן יקרוס והשלטון החדש יחבק את ארה"ב וישראל, אפשר להניח שניתן יהיה לפתח ציר יבשתי חלופי גם דרך איראן אם יידרש. בשורה התחתונה, ביקור ראש ממשלת הודו הוא אחד הביקורים הכי חשובים אסטרטגית שהיו כאן לאחרונה, כשמדובר הלכה בהוצאה מן הכוח אל הפועל של רעיון ה-IMEC, משולחן השרטוטים לשטח.

בסיום הביקור אפשר יהיה לומר שישראל הצליחה להקים את שתי הרגליים של הציר ממזרח וממערב, באופן כזה שלא ניתן יהיה לדלג עליה בסדר האזורי החדש, ובמידה המוכיחה מעל לכל ספק את נכסיותה באזור לארה"ב (ישראל היא זו שמוציא לארה"ב את הערמונים מהאש היות שהיחסים בין ארה"ב להודו לא היו מיטיביים בשנה האחרונה).

תגיות:
ישראל
/
יחסי ישראל-הודו
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף