כל סיפור היחסים במטוס אחד: המסר האדיר של מטוסי ה-F22 לישראל | אלון בן דוד

פריסת מפציצי־העל F22 בבסיס חיל האוויר בנגב היא אישור לכך שישראל עשויה להיות חלק מהכוח ההתקפי של ארה"ב – וגם לכך שלאמריקאים אין באזור בעלי ברית שותפי סוד

אלון בן דוד צילום: עדי אורני
מטוס F22 ינואר 2026
מטוס F22 ינואר 2026 | צילום: רויטרס

הכוח האדיר שצברו האמריקאים באזור מתכונן למגוון של תרחישים: מתקיפה נקודתית ועד למערכה ממושכת מול איראן. בניגוד לפרסומים השבוע, בישראל מעריכים שהכוח הזה מצויד במספיק חימושים כדי לנהל מערכה ממושכת מול איראן, אם זה מה שיבחר הנשיא טראמפ לעשות. התיאום בין שני הצבאות הדוק ביותר, אלא שגם המפקדים האמריקאים לא יודעים עדיין איזו פקודה יקבלו מהבית הלבן. לכן, גם בצה"ל נערכים לשורה של תרחישים ולרמות שונות של השתתפות ישראלית במערכה: מפעולות נקודתיות להסרת איום הטילים הבליסטיים ועד למערכה כוללת נגד מוקדי הכוח של המשטר.

צוואר הבקבוק האיראני

איראן כבר צברה יותר מ־2,000 טילים בליסטיים בעלי יכולת להגיע לישראל. השבוע דווח כי היא מקדמת טילים למערב המדינה - ככל הנראה טילים בעלי טווח קצר יותר, כדי לאפשר לה להוציא מטחים גדולים לעברנו. צוואר הבקבוק של האיראנים הוא כמות המשגרים, הניידים והנייחים, שמוערכת בכמאה משגרים. זו כמות שמאפשרת להם להוציא מטחים של עשרות טילים, שיאתגרו את יכולות ההגנה הישראליות, ולכן האתגר של ישראל יהיה לקזז במהירות את יכולות השיגור של איראן.

הבעיה היא שגם בדרג המדיני וגם בדרג הצבאי מתקשים להעריך מה יחליט לבסוף הנשיא. בישראל התרגלו לאורך השנים לעבוד מול המנגנון הענק של הממשל האמריקאי: המועצה לביטחון לאומי, מחלקת המדינה, משרד ההגנה – בירוקרטיה ענקית שמאיטה את קצב ההחלטות. אלא שבממשל הנוכחי המנגנון בוטל. יש קבוצה של 15 אנשים שהם המעגל הקרוב של טראמפ, והם המייעצים לו בקבלת החלטות. בתוך הקבוצה הזאת יש כרגע רוב שמתנגד לפעולה צבאית, מחשש שהיא תגרור את ארה"ב למערכה ממושכת ולא החלטית.

למרות היוהרה שאיראן מפגינה כלפי חוץ, היא לא מזלזלת כלל בכוח שעומד מולה. העובדה שהמנהיג העליון נערך לאפשרות של פגיעה בו ובבכיריו מסמנת כי חמנאי עדיין מחובר למציאות ומבין מול מה הוא עומד. אם היה דבר שהפחיד את איראן בעשורים האחרונים זו המתקפה האמריקאית מהאוויר על משטרו של סדאם חוסיין בעיראק ב־2003. האיראנים צפו באימה כיצד חיל אוויר מודרני מפרק ביעילות משטר מכל יכולותיו, עוד לפני שחייל אמריקאי אחד חצה את הגבול לעיראק. זה היה הרגע היחיד שבו איראן עצרה מרצונה את תוכנית הגרעין שלה, אחרי שהבינה עד כמה היא פגיעה מול העוצמה האמריקאית.

המנהיג העליון משתמש כדרכו בכל טקטיקות ההשהיה ומשיכת הזמן שהוא מכיר. אבל קשה לדעת אם כבר קיבל החלטה: האם הוא רוצה לעלות כשהיד בסערה השמיימה, או שיש לו עדיין תקווה למות במיטתו. אני לא יודע אם עשה תוכניות איך לחגוג את יום הולדתו ה־87 באפריל הקרוב, אבל ייתכן שהפור שלו ייפול עוד לפני חג פורים הזה.

תגיות:
צבא ארה"ב
/
כתבי מעריב סופהשבוע
/
מעריב סופהשבוע
/
ארה"ב
/
F-22
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף