בראייה רחבה, משמעותו של הביקור חורגת הרבה מעבר לממד הביטחוני ולשמירה על יציבות אזורית, לצד נכסים ואינטרסים של הודו באזור ובהם גם נמל חיפה. העמקת היחסים מחזקת את עמדתה האזורית של ישראל מול איראן וטורקיה, בין היתר, כיצואנית גז וכשותפה מרכזית בתחומי הביטחון, האנרגיה והטכנולוגיה. היא מאותתת על גמישותה ופתיחותה של המערכת הביטחונית הישראלית ועל חיזוק הקשרים האופרטיביים עם הודו, ובמקביל היא מאזנת חלקית את המתיחות מול אירופה ומסייעת לצמצם את הרגישויות בזירה האמריקאית. יתרה מכך, לקראת ביקורו של מודי, אישרה הממשלה בישראל תוכנית בשווי 40 מיליון דולר להרחבת שיתופי הפעולה בין המגזרים, לרבות הקמת עשרה מרכזי מצוינות חדשים בהודו וכן בישראל, שימשכו השקעות הודיות בתחומי האנרגיה המתחדשת, רפואה מתקדמת ותשתיות.
מנוע צמיחה עולמי
מנקודת מבטה של ניו דלהי, ישראל – המדורגת שמינית בקרב יצואניות הנשק הגדולות בעולם עם נתח של 3.1% מהסחר העולמי – היא שחקנית קדמית במזרח הים התיכון ובמפרץ. ישראל נתפסת כמעבדת חדשנות לטכנולוגיות מתקדמות וכחוליה חיונית בשרשרת נתיבי סחר, טכנולוגיה ואנרגיה חדשים, לצד פרויקטים בינלאומיים בנושאי תשתיות, ובהם המסדרון הימי־יבשתי (IMEC), מסדרון המזון (Food Corridor) והברית האסטרטגית־כלכלית (I2U2).
יוזמות אלה נועדו להפחית את תלותה של הודו במסלולים רגישים וביצרניות הנפט – לרבות איראן – ולחבר בין האסטרטגיה ההודית באגן הים התיכון לבין זו שבמרחב האינדו־פסיפי, תוך עקיפת יריבות כמו סין. כל זאת, כחלק ממאמציה של ניו דלהי לבסס את נוכחותה האסטרטגית במערב אסיה, להעמיק את השפעתה במזרח התיכון, לחזק את מעמדה בפרויקט IMEC ולתאם אינטרסים גיאו־אסטרטגיים עם ארצות הברית – נדבך מרכזי בתהליך התבססותה כמעצמה גלובלית.
ישראל, כשותפה קרובה של ארה"ב, הופכת לחוליה חשובה בציר האמריקאי־הודי־ישראלי מול הציר הסיני־איראני ומבססת את עצמה כמדינת צומת לוגיסטית־אנרגטית, בעלת יכולת להשפיע על נתיבי סחר ואנרגיה אזוריים. במישור האנרגטי, שיתופי הפעולה עם הודו – הצמאה למקורות אנרגיה יציבים ולגז טבעי – מהווים מנוף אסטרטגי לישראל, הנתפסת כספקית אמינה ובת ברית ארוכת טווח. הרחבת יצוא הגז הישראלי לשווקים אסייתיים לצד פיתוח מיזמים משותפים באנרגיה סולארית, התפלת מים, טכנולוגיות אגירה ותשתיות ירוקות, עשויה להגדיל את הכנסות האנרגיה של ישראל, לחזק את ביטחון האנרגיה שלה ולהעמיק את מעמדה כמרכז אנרגטי אזורי.
לשון המאזניים ההודית
לצד ההזדמנויות, העמקת התלות של ישראל בשוק ההודי – שוק ענק, צומח אך תנודתי – חושפת אותה למפת סיכונים מורכבת. כל שינוי במדיניות הסחר, ברגולציה או בהעדפות התעשייתיות של ניו דלהי, הפועלת בהתאם לאינטרסים משתנים בזירה הבינלאומית (למשל העדפת ספקים מקומיים במסגרת Make in India) עלול לפגוע ביצוא הישראלי, בפרויקטים משותפים וביציבות ההכנסות האנרגטיות. ישראל נדרשת לפיכך לפעול בשיקול דעת, לשמור על גיוון בשווקים ולהימנע מתלות עודפת בשחקן יחיד.
המורכבות מתעצמת משום שהידוק היחסים מתרחש במקביל למהלכים גיאו־כלכליים אדירים של הודו מול המערב – עסקאות בהיקף של כ־700 מיליארד דולר עם וושינגטון ובריסל – ולצד שדרוג עסקאות ביטחוניות כבדות עם רוסיה, ספקית נשק ותיקה ושותפה אסטרטגית מרכזית שלה. היקף הסחר הבילטרלי ב־2025 עמד על כ־70 מיליארד דולר, מתוכם כ־64 מיליארד דולר שכללו יבוא נפט גולמי מרוסיה. מוסקבה ממשיכה לספק לניו דלהי מערכות טילים מתקדמות (400־S) ומטוסי קרב (SU - 30MK), מה שממחיש כי הודו היא שותפה מורכבת ובלתי צפויה, המנהלת את מדיניות החוץ והכלכלה שלה מתוך גישה עצמאית, גמישה ופרגמטית ולא מתוך מחויבות למחנה כלשהו.
הודו – מעצמה כלכלית, טכנולוגית, צבאית ודיפלומטית – שומרת בקפדנות על מרחב תמרון אסטרטגי רחב. מול ארה"ב ואירופה היא מציעה שוק ייצור ענק לצמצום התלות בסין; מול רוסיה היא מבטיחה לעצמה מחירי נפט, גז ונשק נוחים; ומול ישראל היא נהנית מגישה לחדשנות, טכנולוגיות מתקדמות ויכולות ביטחוניות ייחודיות. זהו מודל פעולה שמקטין את פגיעותה של הודו לזעזועים – סנקציות על רוסיה, הסלמת המתיחות מול סין או משבר פוליטי במערב – אך יוצר עבור ישראל מציאות מורכבת בהרבה.
קשריה של הודו הן עם המערב והן עם רוסיה מעמיקים את הלחץ על סין ופקיסטן, ובמקביל פותחים לישראל "חלון" לאסיה: הודו הופכת ל"עמוד תווך אסייתי", שמאזן חלקית את שחיקת השותפות של ישראל עם המערב. עם זאת, המצב מחייב ניווט זהיר מול וושינגטון ובריסל – בעיקר בנושאי פיקוח יצוא, תקינה ורגישות לקשרים עקיפים עם רוסיה דרך הרכש ההודי.
חיזוק המשולש הודו־ארה"ב־האיחוד האירופי מציב את ישראל כשחקנית משלימה, שתידרש להתאים את עצמה למערך כוחות ולכללי משחק חדשים שמעצבות וושינגטון, בריסל ומוסקבה סביב ניו דלהי. זהו מבנה כוח מתהווה שמחייב גמישות דיפלומטית, הבנה רגולטורית מעמיקה ויכולת לנוע בין צירים מתחרים מבלי לאבד את יתרונותיה.
לצד זאת, הביקור עשוי לזרז את צמיחתה הכלכלית של ישראל, להרחיב ולגוון את נתיבי הסחר, השווקים ושרשראות האספקה. התקדמות לקראת הסכם סחר חופשי (FTA) בין המדינות צפויה לשפר משמעותית את הגישה לשוק הצרכנים ההודי – המדינה המאוכלסת ביותר בעולם עם 1.47 מיליארד בני אדם – לעודד השקעות ולחזק את החוסן הכלכלי של ישראל. במציאות שבה הודו מבססת עצמה כמעצמה גלובלית בעלת מרחב תמרון שאין שני לו, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לעמוד מן הצד – היא חייבת להיום שם.
התרעות פיקוד העורף